מתוך חמשת המדענים שקיבלו את פרס הארווי של הטכניון לשנת 2016, ארבעה זכו מאז בפרס נובל. שניים זכו בנובל לפיזיקה כבר ב־2017, ושניים נוספים הצטרפו החודש, כשהוכרזו כזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2026. כלומר, את מה ששטוקהולם החליטה השנה, ועדת פרס בחיפה זיהתה כבר לפני כעשור.
הטקס בקריית הטכניון
לפי הודעת הטכניון מיוני 2017, פרס הארווי לשנת 2016 הוענק בטקס שנערך בקמפוס בחיפה ב־11 ביוני 2017. הפרס קרוי על שם ליאו הארווי, והוענק באותה שנה בשני תחומים. בתחום המדע והטכנולוגיה זכו שלושה פיזיקאים שהובילו את ניסוי LIGO, שגילה גלי כבידה ואישש את אחת התחזיות המרכזיות של תורת היחסות הכללית של איינשטיין: ריינר וייס מ־MIT, קיפ תורן מקלטק ורונלד דרבר מקלטק, שקיבל את הפרס לאחר מותו.
בתחום בריאות האדם זכו שני חוקרי מוח: קרל דייסרות מאוניברסיטת סטנפורד ופטר הגמן מאוניברסיטת הומבולדט בברלין. לפי הטכניון, הם זכו על גילוי מולקולות האופסין, שבעזרתן מיקרואורגניזמים חשים אור, ועל פיתוח האופטוגנטיקה, שיטה לחקר תאי עצב והקשר בין רשתות עצביות להתנהגות.
שני נובלים, בהפרש של תשע שנים
ב־3 באוקטובר 2017, פחות מארבעה חודשים אחרי הטקס בחיפה, הוכרזו זוכי פרס נובל לפיזיקה. לפי הודעת MIT, מחצית הפרס הוענקה לריינר וייס, ואת המחצית השנייה חלקו קיפ תורן ובארי בריש מקלטק, על תרומתם לגלאי LIGO ולתצפית בגלי כבידה. דרבר, שהלך לעולמו עוד לפני הטקס בחיפה, לא נכלל בין זוכי הנובל.
ב־5 באוקטובר 2026 הגיע תורם של השניים האחרים. לפי הודעת אוניברסיטת רגנסבורג, שבה לימד הגמן בשנים 1993 עד 2004, פרס נובל לרפואה לשנת 2026 הוענק לפטר הגמן, לגאורג נגל מאוניברסיטת וירצבורג ולקרל דייסרות מסטנפורד, על גילוי תעלות יונים שנשלטות באור, שהוביל לאופטוגנטיקה.
מה זה בעצם אופטוגנטיקה
הסיפור מתחיל באצה חד־תאית בשם כלמידומונס. לפי אוניברסיטת רגנסבורג, המחקר של הגמן על הדרך שבה האצה הזאת מגיבה לאור הניח את היסודות לגילוי של חלבונים בשם צ'נלרודופסינים: מעין שערים זעירים בקרום התא שנפתחים כשאור פוגע בהם. כשמחדירים חלבון כזה לתאי עצב, אפשר להדליק ולכבות תאים בודדים במוח חי בעזרת הבזקי אור. לפי ועדת הנובל, כפי שצוטטה בהודעת האוניברסיטה, השיטה מאפשרת להבין איך תאי עצב במוח יוצרים זיכרונות, רגשות והתנהגויות.
"מנבא נובל" עם כתובת בחיפה
מחזור 2016 בולט במיוחד, אבל הוא לא לבד. כבר ב־2017, בהזמנה לטקס, ציין הטכניון שפרס הארווי נחשב למנבא של פרס נובל, וכי כ־20% מזוכי הפרס עד אז זכו מאוחר יותר גם בנובל. במחזור של 2016 השיעור הגיע ל־80%: ארבעה מתוך חמישה.
לתושבי העמק זו תזכורת לכך שחלק מהרגעים החשובים של המדע העולמי מתרחשים במרחק נסיעה קצרה, על הכרמל. שניים מהחוקרים שזכו השנה בנובל עמדו לפני תשע שנים על במה בקריית הטכניון בחיפה.
