דלגו לתוכן
פרסום באתרדווחו לנו
חברה וקהילה

7.1% מהתוצר לחינוך: השלב שבו ישראל משקיעה בכל ילד כמחצית מהמדינות המפותחות

ישראל מוציאה על חינוך יותר מרוב העולם המפותח, ובכל זאת יש שלב אחד שבו כל ילד מקבל כמעט חצי. והוא מתחיל מוקדם משחשבתם.

נועה שחר · שם עטזמן קריאה: 2 דקות
כיתת גן ריקה עם כיסאות צבעוניים וצעצועים
אילוסטרציה

השלב הוא הגן. לפי השוואה בינלאומית שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה על כל ילד בחינוך לגיל הרך בישראל עמדה ב־2023 על 7,104 דולר, לעומת 13,904 דולר בממוצע במדינות ה־OECD. זה כמעט חצי, וזה הפער הגדול ביותר בכל שלבי החינוך. וכל זה במדינה שמוציאה על חינוך חלק גדול יותר מהתוצר שלה בהשוואה לרוב העולם המפותח.

איך מוציאים יותר ומקבלים פחות לכל ילד

לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה הלאומית על מוסדות חינוך בישראל הגיעה ב־2023 ל־7.1% מהתוצר, לעומת 5.3% בממוצע ב־OECD. ובכל זאת, ההוצאה לכל תלמיד נמוכה מהממוצע כמעט בכל שלב.

ההסבר נמצא בדמוגרפיה. לפי אותם נתונים, בני 0 עד 24 הם כ־43% מאוכלוסיית ישראל, לעומת 28.6% בממוצע במדינות המפותחות. כשהעוגה גדולה אבל מספר הסועדים גדול עוד יותר, כל אחד מקבל פרוסה קטנה יותר.

שלב אחרי שלב

הנתונים של הלמ"ס, שנמדדים בדולרים לפי שווי כוח קנייה, מראים תמונה לא אחידה:

  • גיל רך: 7,104 דולר לילד בישראל, לעומת 13,904 בממוצע ב־OECD.
  • יסודי: 13,945 דולר לתלמיד, מעט מעל הממוצע (13,639). זה השלב היחיד שבו ישראל עוקפת את הממוצע.
  • על־יסודי: 12,798 דולר, לעומת 14,994.
  • השכלה גבוהה: 14,966 דולר לסטודנט, לעומת 22,878.

מי משלם על התואר

הפער בהשכלה הגבוהה חד עוד יותר כשמסתכלים רק על הכסף הציבורי. לפי הלמ"ס, ההוצאה הממשלתית לכל סטודנט בישראל עמדה על 6,202 דולר, לעומת 15,960 דולר בממוצע ב־OECD. החלק הפרטי, כלומר הסטודנטים, המשפחות וגורמים לא ממשלתיים, מממן 58.6% מההוצאה על השכלה גבוהה בישראל, לעומת 32.9% בממוצע במדינות המפותחות.

בחינוך היסודי והעל־יסודי, לעומת זאת, ישראל נמצאת בדיוק בממוצע: לפי הנתונים, 90.5% מהמימון שם ציבורי, כמו בממוצע ב־OECD. בסך הכול, ההוצאה הממשלתית לתלמיד בכל השלבים יחד הגיעה ל־10,913 דולר בישראל, לעומת 13,599 בממוצע.

מה הנתונים לא אומרים

חשוב לזכור שהמדד הוא "הוצאה לאומית על חינוך": הוא כולל כסף ציבורי וגם פרטי, ואינו זהה לתקציב משרד החינוך. הנתונים מתייחסים לשנת 2023, ולכן אינם משקפים שינויים שנעשו מאז. הוצאה לתלמיד גם אינה מדד ישיר לאיכות, אבל היא מראה איפה המערכת מושקעת יותר ואיפה פחות.

הנתונים פורסמו בתחילת אוקטובר, וכפי שדווח בוואלה ובביזפורטל, הם מבוססים על השוואה של ה־OECD שהלמ"ס הציגה לגבי ישראל.

מה זה אומר לתושבי העמק

הנתונים הם ארציים, בלי פילוח לפי אזורים, אבל הם נוגעים ישירות בכל משפחה עם ילדים קטנים בעמק: הגן הוא השלב שבו ההוצאה לכל ילד בישראל הכי רחוקה מהעולם המפותח. גם לסטודנטים מהעמק, שלומדים במכללה בעמק, באוניברסיטת חיפה או בטכניון, יש סיבה לשים לב: בישראל חלק גדול מהמימון של התואר מגיע מהכיס הפרטי.

Spot News אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


נגישות