קונדור האנדים ושוב החצוצרן שוקלים בערך אותו דבר, כ־11 קילוגרם כל אחד. אבל לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science, הקונדור מנפנף בכנפיו רק כ־0.1% מזמן הטיסה, והברבור כ־99%. התוצאה: הקונדור צורך לכל קילומטר בערך חמישית מהאנרגיה שהברבור צריך, כ־79% פחות לפי הודעת אוניברסיטת חיפה. הסוד הוא זרמי האוויר העולים, שהציפורים הדואות רוכבות עליהם כמעט בלי מאמץ.
המחקר הובל על ידי מכון מקס פלאנק לחקר התנהגות בעלי חיים בגרמניה ואוניברסיטת סוונסי בבריטניה, ושותפים בו גם ד"ר יובל ורבר ופרופ' ניר ספיר מאוניברסיטת חיפה. ספיר עומד בראש המעבדה לתעופת בעלי חיים באוניברסיטה, והשניים הובילו את ניתוח נתוני המכ"ם במחקר.
17 שנות מעקב ו־850 בעלי כנף
לפי אוניברסיטת סוונסי, החוקרים אספו נתונים מ־850 ציפורים ועטלפים מ־38 מינים, שנשאו חיישני GPS ומדי תאוצה במשך 17 שנה. כדי לכלול גם בעלי כנף קטנים מדי לשאת משדר, הם הוסיפו ארבע שנים של נתוני מכ"ם. בסך הכל נבדקו בעלי כנף במשקל של כ־12 גרם ועד יותר מ־11 קילוגרם, שחולקו ל־12 קבוצות משקל.
החוקרים מדדו כמה זמן כל בעל כנף מנפנף וכמה זמן הוא דואה, באיזו מהירות הוא טס ובאילו תנאי אוויר. על בסיס זה הם חישבו, בעזרת מודלים, כמה אנרגיה דרושה לו כדי לעבור מרחק נתון. חשוב לציין: לפי אוניברסיטת חיפה, צריכת האנרגיה הוערכה בחישוב ולא נמדדה ישירות בגוף בעלי החיים.
זול יותר משחייה של דג
בספרי הלימוד, שחייה נחשבת לדרך הזולה ביותר לנוע בעולם החי. המחקר החדש מראה שאצל הרבה ציפורים דואות גדולות, האנרגיה המוערכת לכל קילומטר דומה להערכות שפורסמו לשחייה של דגים באותו משקל, ובתנאים מסוימים אפילו נמוכה מהן. ככל שהציפור הדואה כבדה יותר, היא מנפנפת פחות.
אחת הדוגמאות הבולטות שמביאה אוניברסיטת סוונסי: שבעה מיני נשרים שנעקבו במחקר עברו יחד יותר מ־4.3 מיליון קילומטר, יותר ממאה הקפות של כדור הארץ, ונפנפו רק בין 0.1% ל־7% מזמן הטיסה.
"האוויר אינו רק המרחב שבו ציפורים עפות, אלא גם מקור אנרגיה בעבורן", אמר ד"ר ורבר בהודעת אוניברסיטת חיפה. פרופ' אמילי שפרד מאוניברסיטת סוונסי, מהחוקרות הבכירות במחקר, תיארה את זרמי האוויר כ"דלק חינם מהשמיים" לבעלי כנף שיש להם גישה אליהם.
יש גם מחיר
החיסכון הזה לא מגיע בלי תנאים. לפי החוקרים, הציפורים הדואות תלויות בתנאי אוויר מתאימים, ולכן הן מוגבלות יותר במקום ובזמן שבהם הן יכולות לטוס. ציפורים שמנפנפות יכולות לטוס במגוון רחב יותר של תנאים, אבל משלמות על כך באנרגיה: בתנאי אוויר גרועים, העלות שלהן לכל קילומטר עשויה להיות דומה לזו של ריצה אצל בעל חיים באותו משקל, ולעיתים גבוהה ממנה. ד"ר כמראן ספי ממכון מקס פלאנק הזהיר בהודעת סוונסי שאם תנאי האטמוספרה ישתנו, ישתנה גם המחיר של התעופה.
מה זה אומר לתושבי העמק
המחקר לא עסק בישראל דווקא, אבל הוא מסביר תופעה שמוכרת היטב בשמי הצפון. ישראל יושבת על אחד מנתיבי הנדידה החשובים בעולם, ובכל סתיו חולפות מעליה להקות של חסידות, שקנאים ועופות דורסים. כמו הקונדור, גם הן מעדיפות לדאות על זרמי אוויר חם שעולים מהיבשה ולהימנע מחציית ים, שמעליו הזרמים האלה חסרים. בפעם הבאה שתראו להקת חסידות מסתחררת מעל השדות בלי להניף כנף, עכשיו אתם יודעים כמה מעט זה עולה להן.
