האורחים הם עגורים אפורים. לפי סיכום עונת 2024/25 של רשות הטבע והגנים, שכתבו יפעת ארצי ועידן טלמון באפריל 2025, חקלאים בעמק יזרעאל ובחבל תענך מרחיקים אותם מהשדות בסירנות, במראות ובצייני לייזר, ופקחי הרשות מצטרפים בימים של מאמץ מרוכז. זה הסיכום העדכני ביותר שמצאנו, ולכן הוא לא מתאר את החורף שעבר.
ארבעה ימים בתחילת דצמבר
בעמק יזרעאל לא נערכו באותה עונה ספירות יזומות. לפי הדוח, התמונה נשענת על דיווחים מהשטח בקבוצה אזורית של חקלאים ופקחים ועל נתונים מעגורים שנושאים משדרים. השיא עמד על כ־2,000 עגורים בתחילת דצמבר, נתון שהדוח מגדיר מעט נמוך ומאוחר לעומת שנים קודמות. בהמשך החורף דווח על עד כ־200 ביום.
בתחילת דצמבר רוכז מאמץ של כארבעה ימים בשדות ובאתרי הלינה, בהם אגם ברוך. אחריו ירדה הנוכחות בעמק לכמה מאות. כותבי הדוח מעריכים שההטרדה תרמה לעזיבה של חלק מהלהקות, ושאחרות עברו כנראה לאכול במקומות כמו מטעי שקדים, שבהם הן לא מזיקות.
הם מדרגים את עוצמת החיכוך עם החקלאות באותה עונה כנמוכה משנים קודמות. בין ההסברים: הטרדה יעילה, דרכים ללא בוץ, ומספר קטן יותר של עגורים. הדוח מוסיף שייתכן שהמספר הנמוך קשור לעקירה נרחבת של מטעי שקדים בוגרים, שצמצמה את המזון באזור.
בחולה נעלמו 75%, והשומרים נשארו
הסיפור הגדול יותר נמצא צפונה. לפי הדוח, מאז 1999 פועל בעמק החולה ממשק שמשלב הטרדה בשדות עם תחנת האכלה, ובה פוזרו מאות טונות של גרעיני תירס במשך כשלושה חודשים בכל עונה. כתוצר לוואי של השיטה נרשם גידול מתמיד במספר העגורים שנשארים לחורף, עד שיא של כ־50 אלף בחורף 2018/19.
בעונת 2024/25 חרפו שם כ־12,200 בלבד, ירידה של כ־75% בשש שנים. הדוח מייחס זאת ככל הנראה לצמצום ההאכלה ולשתי התפרצויות של שפעת העופות, ב־2022 וב־2024. ובכל זאת, החקלאים בחולה לא דיווחו על פחות חיכוך: מספר השומרים בשדות עמד על 40 עד 60 ביום, כמו בשנים קודמות.
הרוב כבר לא חורף כאן
הנתון המפתיע ביותר מגיע מהמשדרים, במעקב של חוקרים מהמעבדה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית. לפני שמונה שנים חרפו בישראל 65% מהעגורים המנוטרים, ו־35% בטורקיה או באתיופיה. בעונת 2024/25 היחס התהפך: 36% בישראל ו־64% בחוץ. כותבי הדוח מסייגים שהמדגם קטן ולכן קשה להסיק ממנו על הסיבות, אבל מסכמים שהנתונים, יחד עם היעדר עלייה באזורים חקלאיים אחרים בארץ, מצביעים על מעבר לחריפה מחוץ לישראל.
לפי הדוח, ההאכלה תמשיך להצטמצם והתחנה צפויה להיסגר בעוד כמה שנים. ההערכה של הכותבים היא שמספר העגורים בישראל יתייצב אז על אוכלוסייה בת קיימא, כזו שתקל על ההתמודדות עם נזקים לחקלאות ועם הסיכון למגפות בחיות בר.
מה מראות הספירות עכשיו
העונה הנוכחית כבר התחילה. בספירה הרשמית הראשונה של הסתיו באגמון החולה, שדווחה ב־ynetnews, נמנו כ־10,600 עגורים. ב־27 באוקטובר עמד המספר על 14,200, לפי נתוני קק"ל שפורסמו ב־JDN. אשתקד דווח באותו אתר על כ־14,100 ב־23 באוקטובר ועל 32,600 ב־6 בנובמבר.
צריך לקרוא את המספרים האלה בזהירות. אלה ספירות סתיו של להקות בנדידה, שרבות מהן ממשיכות לאפריקה, ולא ספירת החורף של דצמבר, ולכן אי אפשר להשוות אותן ישירות ל־12,200. עוד מוקדם לדעת מה יקרה השנה.
מה זה אומר לתושבי העמק
לפי הדוח, צמצום ההאכלה בחולה לא הוביל לשהייה ארוכה יותר של עגורים בעמק יזרעאל ובנגב המערבי. משך השהייה הממוצע של העגורים המנוטרים בעמק ובחבל תענך עמד על כ־20 יום, בדומה לשלוש השנים שקדמו לו ונמוך מעונת 2019/20. אין בדוח תחזית לחורף הקרוב בעמק, וגם לא ספירה מסודרת שאפשר לעקוב אחריה משנה לשנה. התמונה שבראש הכתבה צולמה באגמון החולה, לא בעמק יזרעאל.
