מה שיש על הגב של כמעט כל נשר שני בישראל הוא משדר GPS. לפי נתוני רשות הטבע והגנים, כפי שדווחו ב־ynet, מעט יותר מ־100 נשרים כבר מצוידים במשדר, מתוך אוכלוסייה שהרשות מעריכה השנה ב־210 עד 220 פרטים בלבד, עם 53 קינים פעילים בכל הארץ. המשדר נועד בין השאר להתריע כשנשר נוחת במקום חריג, וכך לשלוח פקחים לבדוק מה קרה שם.
מחר, שבת 31.10, הלוח שפורסם לחודש הנשרים מציין את הסיורים האחרונים בשמורת גמלא ובחי בר כרמל. השנה עבר החודש לאוקטובר בגלל חגי תשרי, במקום ספטמבר הרגיל.
שני נשרים, שני כיוונים
לפי אותו דיווח, אנשי הרשות לכדו שני נשרים באחד ממתקני ההאקלמה שלה, במסגרת מעקב ארצי. הם נלקחו לבדיקות דם, קיבלו תגי זיהוי ומשדרים ושוחררו בגליל התחתון. אחד מהם טס לכרמל, והשני לגמלא שבגולן.
הצעיר מבין השניים הגיע בלי שום סימון קודם, ולכן ההיסטוריה והבריאות שלו לא היו ידועות. ברשות מעריכים שייתכן שבקע ופרח במושבה הטבעית בכרמל. לדברי ד"ר אוהד הצופה מהרשות, בדיקות הדם יכולות לאתר מחוללי מחלות ומתכות כבדות, והמשדרים משמשים כעיניים בשטח.
התוכנית היא לצייד הסתיו כ־60 נשרים נוספים, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ולהגיע בהמשך לכ־75% מהאוכלוסייה. זה חלק מפרויקט "פורשים כנף" של חברת החשמל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.
מה המשדר מספר
המשדרים מראים מסלולי טיסה והתנהגות, ומערכת התרעות מסמנת אירועים חריגים בזמן אמת. כשנשר נוחת במקום לא שגרתי, פקחים יכולים לבדוק אם יש שם סכנה. כשנשר נפגע, המשדר עוזר לאתר אותו, לנסות להציל אותו ולהבין מה קרה.
דוגמה לכך דווחה במעריב במרץ 2024: אותות ממשדרים הראו שנשרים הפסיקו לזוז באזור המכתש הקטן, ופקחים מצאו שם שמונה נשרים מתים ועופות נוספים. לפי הדיווח, הם הורעלו מפגר של בעל חיים שמת מחומרי הדברה חקלאיים. גם למשדר יש מגבלה: לפי אותו דיווח, נשרים שנמצאים מחוץ לכיסוי סלולרי לא תמיד משדרים בזמן.
למה כל נשר נספר
לפי הערכה שהובאה בדיווח של ynet, בתחילת המאה ה־20 חיו בישראל כנראה אלפי נשרים. בספירה של הרשות מ־2003 נמנו כ־460, ובספירת הקיץ שלה שפורסמה ב־2017 נמנו לפחות כ־180, ועוד 25 גוזלים. אלה ספירות משנים שונות, ולא ברור שנעשו באותה שיטה, כך שאין להסיק מהן על מגמה מדויקת.
בגולן התמונה קשה במיוחד: בתיאור הפעילות בגמלא נכתב שכ־90% מנשרי הגולן מתו בעשרים השנים האחרונות, בעיקר מהרעלות חוזרות. הצעת חוק מ־2020, שמעריב ציטט, ייחסה להרעלות 40% עד 70% ממקרי המוות של נשרים בישראל. לפי הדיווח ב־ynet, ההרעלה נחשבת לאיום החמור ביותר, כולל בחומרי הדברה שמשתמשים בהם באופן לא חוקי נגד טורפים. איום חדש יותר הוא פגרים של בעלי חיים שטופלו בתרופות וטרינריות מסוכנות לנשרים ונשארו בשטח.
מה זה אומר לתושבי העמק
שני הנשרים האלה שוחררו לא רחוק מהעמק, בגליל התחתון, והכרמל הוא אחד ממוקדי הפעילות. למי שרוצה לראות מקרוב, אלה התוכניות למחר לפי הלוח שפורסם באתר טיולי:
- שמורת גמלא: סיורים של כשעה ב־10:30, ב־12:00 וב־13:30. המסלול נגיש ומתאים לכל הגילים.
- חי בר כרמל: סיורים מודרכים ב־10:00, ב־12:00 וב־14:00, ותחנות מידע בכל שעה בין 11:00 ל־15:00, עם נוצת נשר, השוואת מוטת כנפיים, גודל הביצה והדגמה של המעקב במשדרים.
לפי הפרסום, אין תשלום מעבר לדמי הכניסה הרגילים, והפעילות תלויה במזג האוויר. את הלוח עצמו באתר רשות הטבע והגנים לא הצלחנו לקרוא, ולכן כדאי לבדוק שם לפני שיוצאים.
גם מי שלא מגיע יכול לעזור. חיה פצועה או במצוקה מדווחים למוקד הרשות ב־3639*, וחוקרים, ובהם פרופ' אור שפיגל מאוניברסיטת תל אביב, קוראים לא להשתמש ברעלים ולשמור על שטחים פתוחים. לבעלי משק חי יש כאן תפקיד מיוחד, כי פגר שנשאר בשטח עלול להפוך למלכודת לנשרים.
הנשר בתמונה צולם בגמלא, עם אנטנת משדר ותגי זיהוי על הכנפיים, והוא מובא להמחשה.
