חוקרים מהטכניון בחיפה מדווחים שזיהו ליד חור שחור ענק את החתימה של סערת שמש: התפרצות שמקורה בשדות מגנטיים, ובמהלכה רוח של חומר במהירות עצומה, באותו דפוס שמוכר מהשמש שלנו. לפי המאמר, שהתפרסם השנה בכתב העת The Astrophysical Journal Letters, זו העדות התצפיתית הראשונה להתפרצות כזאת בקורונה, שכבת הגז הלוהט, של חור שחור פעיל.
הדפוס מ־1968
המפתח הוא דפוס בקרינת רנטגן שנקרא אפקט נויפרט. לפי הודעת הטכניון, הוא התגלה על השמש ב־1968 ולא נצפה עד כה סביב חורים שחורים. המשמעות שלו פשוטה יחסית: עוצמת הקרינה בעלת האנרגיה הגבוהה משתנה בהתאמה לקצב שבו מתחזקת הקרינה בעלת האנרגיה הנמוכה.
על פי המאמר, הקשר הזה מצביע על תהליך שנקרא חיבור מגנטי מחדש, שבו קווי שדה מגנטי נשברים ומתחברים אחרת, ואנרגיה שנאגרה בהם משתחררת בבת אחת. אותו תהליך עומד, לפי הטכניון, מאחורי סערות השמש. חוקרים חשדו זמן רב שהוא פועל גם ליד חורים שחורים, אבל עדויות תצפיתיות כמעט לא היו.
עשרה ימים ביולי 2024
הנתונים נאספו במעקב של עשרה ימים ביולי 2024 אחרי החור השחור שבמרכז הגלקסיה NGC 3783. המסה שלו, לפי סוכנות החלל האירופית, היא כ־30 מיליון מסות שמש, והמרחק אליו מוערך בכ־130 מיליון שנות אור. במילים אחרות, האור שנקלט ב־2024 יצא לדרך בתקופה שבה דינוזאורים עוד חיו על כדור הארץ.
שני טלסקופי חלל עקבו אחריו: XRISM, משימה משותפת ליפן, לארצות הברית ולאירופה, ו־XMM־Newton של סוכנות החלל האירופית. הדפוס הופיע בנתונים של שניהם. ההתפרצות נמשכה כ־100 אלף שניות, לפי המאמר, כלומר קצת יותר מיממה, והקרינה בעלת האנרגיה הגבוהה הקדימה את השנייה בכ־30 אלף שניות, יותר משמונה שעות.
הרוח עצמה תועדה כבר במאמר קודם, שסוכנות החלל האירופית הציגה בדצמבר 2025: כ־60 אלף קילומטר בשנייה, חמישית ממהירות האור. לשם השוואה, פליטת חומר מהשמש ב־11 בנובמבר 2025 החלה, לפי הסוכנות, במהירות של 1,500 קילומטר בשנייה, נמוכה פי 40. החידוש במאמר הנוכחי הוא הקישור: הדפוס בקרינה מצביע, לפי החוקרים, על מה שהניע את האירוע, והרוח ממלאת בו תפקיד דומה לזה של פליטת החומר בסערת שמש.
מה עדיין לא ידוע
המסקנה נשענת על התפרצות אחת. באחרות שתועדו באותו מעקב, כותבים החוקרים, לא נמצא קשר מובהק כזה. גם על השמש, לדבריהם, הדפוס מופיע רק בכמחצית מההתפרצויות. לכן עוד אין דרך לדעת כמה נפוץ האירוע הזה, והמחברים עצמם מציינים שנותר לבדוק אם המאפיינים שחישבו ייחודיים לו.
המחקר נעשה בפקולטה לפיזיקה בטכניון, בהובלת גל ורדי במסגרת לימודי דוקטורט ובהנחיית פרופ' אהוד בכר, עם שותפים מיפן, מאירופה ומארצות הברית.
מה זה אומר לתושבי העמק
ההתפרצות הזאת לא נוגעת לאף אחד כאן: היא רחוקה מדי ואין לה שום השפעה על כדור הארץ. הקשר המקומי הוא שהניתוח נעשה בחיפה, במרחק נסיעה מהעמק. ומה שכן מגיע אלינו הן סערות השמש עצמן, שלפי הדיווח על המחקר עלולות לשבש תקשורת לוויינים ולסכן אסטרונאוטים.
