הסכנה היא הכשת נחש. מחקר שפורסם בכתב העת PLOS Medicine מעריך שבכל שנה מתים בעולם מהכשות נחשים בין 274 אלף ל־513 אלף בני אדם, הרבה מעל ההערכה הקודמת שעמדה על 20 אלף עד 94 אלף. בהשוואה של קצה מול קצה, ההערכה העליונה גבוהה פי 5.5 והתחתונה פי 13 ומעלה. בישראל התמונה שונה לגמרי, אבל הנושא קרוב לבית: רופאים מהמרכז הרפואי העמק בעפולה בדקו 62 מטופלים שהגיעו למיון אחרי הכשה, ולפי מחקר ישראלי אחר ההכשות בארץ מתרכזות בין מאי לנובמבר.
למה המספר קפץ
את המחקר הובילו חוקרים מבית הספר לרפואה טרופית בליברפול ומאוניברסיטת קלאניה בסרי לנקה, והוא פורסם ב־25 באוגוסט. השבוע הציג אותו לקהל הרחב אחד ממחבריו המובילים, דיליפה אדיריווירה, במאמר באתר The Conversation. החוקרים אספו נתונים מ־79 מדינות ובנו מודל שמשלב אותם עם אקלים, מגוון מיני הנחשים ומדדים חברתיים וכלכליים.
התוצאה: בין 2.1 מיליון ל־7 מיליון מקרים של הרעלה מארס בשנה, ולדברי אדיריווירה יותר מ־800 אלף ניצולים נשארים עם נכות ממושכת, כולל קטיעות. החוקרים עצמם מדגישים שזו הערכה של מודל ולא ספירה, ושהתחזיות למדינות דלות נתונים צריכות להיקרא בזהירות. הסיבה לכך פשוטה: מתוך 170 מדינות שיש בהן נחשים ארסיים, ל־91 אין נתונים מספקים על מקרי הרעלה.
הנטל מרוכז רחוק מכאן. לפי המחקר, כ־46% מהמקרים וכ־45% מהמקרים הקטלניים הם באפריקה שמדרום לסהרה, וכ־27% בדרום אסיה. על המזרח התיכון וצפון אפריקה יחד מוטלים כ־4%, וזה גם האזור עם השיעור הגבוה ביותר של מדינות בלי נתונים: 18 מתוך 21. ישראל לא מוזכרת במאמר בשמה. ארגון הבריאות העולמי שואף להפחית בחצי את התמותה והנכות מהכשות עד 2030, והחוקרים מכנים את היעד אתגר אדיר באזורים הקשים ביותר.
מה המצב בישראל
הנחש הארסי הנפוץ בישראל הוא הצפע הארצישראלי, כך לפי רופאי המרכז הרפואי העמק. מחקר שפורסם ב־2025 בכתב העת PLOS One, מטעם המרכז הרפואי ברזילי באשקלון ובשיתוף רופאים מאיכילוב, מציין שיש בארץ 100 עד 300 מקרי הרעלה בשנה מהכשת צפע, בעיקר בין מאי לנובמבר. לפי אותו מחקר, בלי נסיוב נגד ארס התמותה ניכרת. הנסיוב מיוצר בקמהדע שבבית קמה, המנה המומלצת היא 50 מ"ל, ועלות מנה כזאת מוערכת בכ־7,000 דולר.
התוצאות בסדרות המקרים שפורסמו מרגיעות. במחקר מברזילי, שבחן פרוטוקול של מנות נסיוב מדורגות, אף מטופל לא מת במהלך האשפוז. במחקר של הדסה על 104 מטופלים שהגיעו בעקבות הכשות נחשים בין 2004 ל־2018 לא נרשם אף מקרה מוות, וכ־71% מהם קיבלו נסיוב. אלה נתונים של בתי חולים בודדים, ולא מצאנו נתון לאומי רשמי מעודכן.
מה בדקו בעפולה
במחקר מהעמק, שפורסם ב־2022 בכתב העת Wilderness & Environmental Medicine, עברו רופאי מחלקת הילדים ומיון הילדים על תיקי 62 מטופלים מהשנים 2015 עד 2020. השאלה הייתה כמה זמן לוקח לתסמינים להתפתח אחרי הכשה. המסקנה שלהם: ייתכן שתקופת השגחה של 4 עד 6 שעות במיון מתאימה למי שהגיע עם תמונה קלה. זה מחקר של מרכז אחד שנעשה בדיעבד, והכותבים עצמם קוראים למחקרים גדולים יותר.
מה זה אומר לתושבי העמק
המספרים העולמיים לא מתארים את המצב כאן, אבל נובמבר עוד בתוך התקופה שבה נרשמות הכשות, ולכן זה הזמן לזכור את הכללים. רשות הטבע והגנים מזכירה שרוב הנחשים אינם ארסיים, ועדיין כל הכשה צריכה להיחשב כהכשה ארסית. הנחשים הם ערכי טבע מוגנים, אסור לפגוע בהם, וניסיון ללכוד אותם עלול להסתיים בהכשה. כשנחש נכנס לבית או לחצר, אפשר לפנות למוקד הרשות בטלפון 3639* או ללוכד נחשים מורשה.
ד"ר דיאנה פאעור קאסם, מנהלת מיון הילדים במרכז הרפואי זיו, הסבירה בכתבה בוואלה שעודכנה ב־2024 שאחרי הכשה מזעיקים אמבולנס מיד, נשארים רגועים ונמנעים מתנועה מיותרת, ולא מתעכבים כדי לצלם את הנחש. באותה כתבה נכתב שלא חותכים את מקום ההכשה, לא מוצצים אותו ולא כורכים חוסם עורקים.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפרטים פנו לרופא המטפל או למשרד הבריאות, ובמקרה חירום חייגו למד"א ב־101.
