מנת דחף קטנה פי 10 מהמנה הרגילה הספיקה כדי להעלות משמעותית את רמת הנוגדנים נגד זן פה וטלפיים שהתפרץ השנה בישראל. כך עולה ממצגת של ד"ר שרון קרניאלי, מהמעבדה למחלת הפה והטלפיים במכון הווטרינרי ע"ש קימרון, שהוצגה ביום עיון למגדלים באוגוסט. מנה אחת של החיסון שהיה זמין לא הספיקה: לפי הנתונים במצגת, היא יצרה רמה נמוכה בלבד של נוגדנים נגד הזן שהתפרץ. השאלה נבחנה, כך נכתב שם, בגלל מצוקה במנות של החיסון המסחרי.
זן שהגיע מרחוק
הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים פרסם בסוף אוגוסט כי הטיפוס SAT1, שזוהה לראשונה בדרום אפריקה ב־1948, דווח ב־2025 וב־2026 במזרח התיכון, באירופה ובאסיה בפעם הראשונה אחרי 60 שנה. ישראל הייתה הראשונה מבין חמש מדינות שדיווחו עליו לראשונה ב־2026.
לפי המצגת של קרניאלי, ההתפרצויות החלו במרץ 2025 בעיראק ובבחריין, בנובמבר 2025 הגיע הטיפוס ללבנון, ובינואר 2026 נרשמה התפרצות ברמת הגולן. במהלך 2026 נמנו בישראל יותר מ־120 מוקדים. זה הנתון העדכני ביותר שמצאנו, ונתון רשמי מאוחר יותר לאוקטובר לא אותר במקורות שבדקנו.
למה החיסון הרגיל לא הספיק
יש לנגיף שבעה טיפוסים, ואין הגנה צולבת ביניהם, כך לפי המצגת. גם בתוך אותו טיפוס יש ענפים שונים, ומפורטים שם שני ענפים של SAT1: החיסונים שהיו זמינים בישראל בכמות מוגבלת במהלך ההתפרצות יועדו לענף אחד, ובישראל התפרץ ענף אחר. ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים, צוטט במרץ במעריב כשאמר כי החיסון השגרתי אינו מגן באופן מלא מפני הזן החדש.
חשוב לדייק לגבי הממצא: מדובר ברמת נוגדנים, לא בבדיקה ישירה של מספר הפרות שחלו. במצגת נכתב שיש התאמה בין רמת הנוגדנים להגנה מפני המחלה, אבל ההתאמה משתנה כשהזן המתפרץ שונה מאוד מזן החיסון. לשאלה אם אפשר להסתפק במנת דחף מופחתת, בבדיקה נוספת של מחצית מנה, התשובה שם היא "כן, לפחות לזמן קצר". המסקנה שהוצגה למגדלים זהירה בהתאם: כשזן חדש מגיע והחיסונים מעטים, כדאי לשקול מנת דחף מופחתת כדי לחסן יותר בעלי חיים.
מה זה עושה לעדר, ומה זה עושה לנו
לפי המצגת, זו מחלה מדבקת מאוד של מעלי גירה וחזירים, שיותר מ־70 מיני חיות בר רגישים לה, בהם צבאים וחזירי בר. בעדר היא עלולה להגיע עד 100% תחלואה, בעיקר בבקר, והיא פוגעת בתנוביות החלב ובגדילה. התמותה בבוגרים נמוכה יחסית, אך בצעירים היא עלולה להיות גבוהה. הנזק הגדול הוא כלכלי: במצגת מובאת דוגמה מגרמניה, שבה התפרצות במשק קטן אחד ב־2025 נאמדה בנזק של מיליארד יורו.
לבני אדם המחלה אינה מסוכנת, כך במצגת ובהודעת רשות הטבע והגנים. היא גם אינה אותה מחלה כמו מחלת היד, הפה והרגל שמוכרת מגני הילדים. עוד נכתב במצגת כי הנגיף נהרס בפיסטור.
מה זה אומר לתושבי העמק
האזור כבר הרגיש את זה. לפי דיווח במעריב במרץ, רשות הטבע והגנים סגרה מ־15 במרץ את שמורות נחל תבור ונחל יששכר, אחרי שכ־20 פרות באזור נמצאו נגועות. רשויות בגלבוע, בעמק יזרעאל, בגליל התחתון, בעמק הירדן ובעמק המעיינות ביקשו אז מהתושבים להימנע מכניסה לשטחים חקלאיים ופתוחים, כי אנשים וכלי רכב עלולים לשאת את הנגיף. בעמק שבו הרפת היא חלק מהפרנסה, השאלה כמה מנות יש ולכמה פרות הן מספיקות היא שאלה כלכלית של ממש.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ וטרינרי או פיננסי. לפרטים פנו לשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
