גיל המעבר. מחקר של מכון ויצמן למדע, שפורסם ב־12 באוקטובר בכתב העת Nature Medicine, מצא שהשינוי בגוף אינו רק דעיכה איטית לאורך שנים: סביב הווסת האחרונה נראית קפיצה חדה בתוצאות המעבדה. במאגר האמריקאי של המחקר הופיע שינוי פתאומי כזה ב־52 מתוך 90 סוגי בדיקות, כך דווח ב־Newsweek וב־ScienceAlert. החוקרים קראו לזה ״צוק פיזיולוגי״, וכפי שנראה בהמשך, לא כולם מסכימים עם המילה.
מאיפה הגיעו הנתונים
המחקר בהובלת פרופ׳ אורי אלון ניתח יותר מ־300 מיליון תוצאות מעבדה של יותר ממיליון נשים, לפי הדיווחים עליו. הנתונים הגיעו משני מקורות: תיקים רפואיים של שירותי בריאות כללית מכ־20 שנה, וסקר הבריאות הלאומי של ארצות הברית. בין הכותבים גם ד״ר נועה חובב, ממרכז קהילתי של כללית לגיל המעבר, כך לפי ״ג׳רוזלם פוסט״.
הבעיה של מאגרים כאלה היא שגיל הווסת האחרונה כמעט לא נרשם בהם, ולכן השינויים של נשים שונות ״נמרחים״ זה על זה ונראים הדרגתיים. לפי הגרסה המוקדמת של המאמר, שפורסמה באתר arXiv, החוקרים התאימו שיטה חישובית שמקורה באסטרונומיה כדי לתקן את הטשטוש הזה. ההבנה המקובלת עד היום, נכתב שם, נשענה בעיקר על מחקרי מעקב קטנים.
מה זז, ומה דווקא השתפר
לפי הדיווחים, השינויים נראו כמעט בכל מערכות הגוף. צפיפות העצם יורדת בממוצע בכחצי סטיית תקן, בדיקות הכבד קופצות, וגם השומנים בדם והטריגליצרידים עולים. לפי ״ג׳רוזלם פוסט״, יש גם כיוון הפוך: רמות הברזל וההמוגלובין משתפרות והאנמיה פוחתת, כי הווסת נפסקת.
אצל גברים באותם גילים לא נראו קפיצות דומות, נתון שלפי החוקרים מצביע על גיל המעבר ולא על הזדקנות בלבד. הגיל הממוצע לגיל המעבר עומד על 51 עד 52, ולפי פרופ׳ אלון, סביב גיל 70 לכרבע מהנשים יש אוסטאופורוזיס.
הממצא שמקדים הכל בעשור
הפתעה נוספת נוגעת לשנים שלפני כן. לפי הדיווחים ב־Newsweek וב־ScienceAlert, ההורמון AMH החל לרדת כ־15 שנה לפני הווסת האחרונה, ההורמון FSH החל לעלות כ־14 שנה לפניה, והאסטרדיול החל לרדת כ־12 שנה לפניה. שינויים הדרגתיים בבדיקות אחרות החלו בממוצע כעשור קודם. ״המחקר שלנו מרחיב את חלון המניעה האפשרי כמעט לעשור לפני גיל המעבר״, כך לדברי פרופ׳ אלון, כפי שצוטט ב־ynet.
למה לא כולם מקבלים את ״הצוק״
לא כולם בקהילה המדעית אימצו את המסקנות. לדברי פרופ׳ מרתה היקי מאוניברסיטת מלבורן, מחוץ לצוות המחקר, כפי שצוטטו ב־ScienceAlert, המילה עלולה להבהיל נשים ולרמוז על הידרדרות דרמטית, שהמחקר לא מוכיח. לפי פרופ׳ רבקה ת׳רסטון מאוניברסיטת פיטסבורג, בדברים ל־Newsweek, יש במחקר חסר גדול בנתונים על משתנים מרכזיים, והוא חתך בזמן ולכן קשה לו להפריד לגמרי בין גיל המעבר להזדקנות. לעומת זאת, לדברי פרופ׳ ג׳ואן מנסון מהרווארד לאותו כלי תקשורת, המחקר מאשר את השינויים העמוקים שנשים עוברות סביב הווסת האחרונה.
גם החוקרים מסייגים. אצל נשים שקיבלו טיפול הורמונלי הקפיצות היו מתונות יותר, אבל לפי פרופ׳ אלון מדובר במחקר תצפיתי על מיעוט קטן מהנשים, וזה לא מוכיח שהטיפול הוא הסיבה. לפי ״ג׳רוזלם פוסט״, הצוות מתכנן ניסוי קליני כדי לבדוק את השאלה. לפי ynet, הממצאים מתארים דפוס באוכלוסייה ולא מנבאים מתי זה יקרה לאישה מסוימת. ולפי ״ג׳רוזלם פוסט״, החוקרים עצמם מזכירים שמדובר בסיכון מוגבר, לא בקריסה בריאותית מיידית.
מה זה אומר לתושבות העמק
הפרסומים על המחקר לא מפרקים את הנתונים לפי אזורים, ולכן אין ממצא ייחודי לעמק, ולא ברור כמה מהתיקים מגיעים ממנו. את המאמר המלא ב־Nature Medicine לא קראנו: הפרטים כאן מבוססים על הגרסה המוקדמת שלו ועל דיווחים עליו. מי שתוצאה בבדיקה מדאיגה אותה, או שמתעניינת בבדיקת צפיפות עצם או בטיפול הורמונלי, תוכל לדבר על כך עם הרופא או הרופאה המטפלים.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפרטים פנו לרופא המטפל או לקופת החולים.
