דלגו לתוכן
פרסום באתרדווחו לנו
תרבות ופנאי

כלנית כחולה, אבל לא בנגב: הקו הנסתר שעובר על מפת הפריחה

מפה שנבנתה ממאות דיווחים, ומעקב של שתי עונות אחרי 18 חלקות פריחה, מסמנים גבול שאף מטייל לא רואה בשטח. ומי שיוצא לחפש את הצבעים צריך לדעת גם מתי.

מיה רוזן · שם עטזמן קריאה: 2 דקות
כלניות אדומות, סגולות, כחולות ולבנות פורחות יחד על כר דשא בקיבוץ דליה
צילום: צחי אבנור, CC BY 2.0, ויקישיתוף

הקו הוא 450 מילימטר גשם בשנה. לפי מחקר ישראלי שפורסם בכתב העת American Journal of Botany, אוכלוסיות של כלניות בכמה צבעים, אדום לצד סגול, כחול ולבן, נמצאו רק באזורים הים־תיכוניים שבהם יורד יותר מזה. באזורים היובשניים יותר נשארו אוכלוסיות אדומות בלבד, ולכן הכלנית הכחולה לא מגיעה לנגב.

מאות דיווחים, 18 חלקות

העבודה נשענת על שני חלקים. הראשון הוא מפת הכלניות החדשה, שפרסמו במרץ הגן הבוטני על שם יהודה נפתלי והמרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון שטיינהרדט, שניהם באוניברסיטת תל אביב, יחד עם החברה להגנת הטבע. לפי הודעת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה, המפה מבוססת על מאות תצפיות מכל הארץ. כפי שדווח ב־ynet, זה העדכון הראשון שלה מאז 2019, והתצפיות נאספו בטופס מקוון פשוט.

החלק השני הוא מעקב של שתי עונות פריחה אחרי 18 חלקות לאורך מפל הגשם, שלפי הדיווח ב־ynet נפרשות מהגליל התחתון ועד מערב הנגב. אל החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהחברה להגנת הטבע הצטרפה גם אוניברסיטת חיפה.

לפי תקציר המאמר, הכלניות הצבעוניות הופיעו רק במקומות עם יותר מ־450 מילימטר גשם בשנה ויותר מ־60% רוויית קרקע. האדומות נמצאו גם שם וגם באזורים צחיחים למחצה, ובקרקעות שיותר מ־15% מהן סידן פחמתי, כלומר קרקעות גיריות.

פרופ' יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני ומוביל הפרויקט, צוטט ב־ynet כשהסביר שהכלניות האדומות מותאמות לאזורים יבשים ולקרקעות גיריות, ושהצבע משקף גם התאמה לסביבה ולא רק את העדפות המאביקים. לפי אותו דיווח, החוקרים רואים בכך גם הסבר לכך שבפסטיבל "דרום אדום" במערב הנגב פורחות רק אדומות. כותרת המאמר עצמו מדברת על מתאם בין הצבע לקרקע, לאקלים ולמועד הפריחה, ולא על הוכחה לגורם ולתוצאה.

גם ללוח השנה יש צבעים

הממצא השני נוגע לתזמון. לפי המאמר, הפריחה התחילה מוקדם יותר באזורים הים־תיכוניים ובפרחים שאינם אדומים. לפי הדיווח ב־ynet, הלא־אדומות פורחות בדרך כלל בינואר ובפברואר, באוכלוסיות מעורבות האדומות מאחרות בכשבועיים בממוצע, ובאזורים היבשים הפריחה של האדומות מאוחרת עוד יותר.

החוקרים מציעים הסבר אפשרי: האיחור עשוי לעזור לכלנית האדומה לפגוש את המאביק המיוחד שלה, חיפושיות ממשפחת הגלפירידים. מחקר קודם של קיסר, שמידע וזילברטל מ־2008 מתאר את אותו סדר בשטח: דבורי הדבש היו המבקרות העיקריות בשבעת שבועות הפריחה הראשונים, והחיפושיות הצטרפו רק בשלושת השבועות שאחריהם.

ומה עם ההבדל בין הצבעים עצמם? במחקר של אוניברסיטת חיפה מ־2020, שפורסם בכתב העת Plants, לא נמצאו הבדלים גנטיים מובהקים בין האוכלוסיות שנבדקו או בין צבעי הפרחים.

מה זה אומר לתושבי העמק

לפי הדיווח ב־ynet, האוכלוסיות הצבעוניות נמצאות בצפון ובמרכז הארץ ועד השפלה. במקורות שקראנו אין פירוט לעמק יזרעאל עצמו, ולכן אי אפשר לומר מהם מה יפרח בכל גבעה. הכיוון הכללי ברור יותר: מי שמחפש בצפון את הסגול, הכחול והלבן, כדאי שיתכנן לינואר ולפברואר, ולא יחכה לאביב. בתמונה שלמעלה, מ־2017, נראה מרבד כזה בקיבוץ דליה שברמות מנשה.

לפי הדיווח, הסקר נמשך, והוא אוסף נתונים של כמה שנים כדי לבדוק איך שינויי האקלים ומזג האוויר הקיצוני משפיעים על הפריחה.

Spot News אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


נגישות