מיהו המפקד בגלימה הסגולה? זו השאלה שמלווה את פסיפס הפילים מבית הכנסת העתיק בחוקוק, בגליל התחתון. פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה, שניהלה את החפירות, נטתה לזהות בו את אלכסנדר מוקדון. החוקרים קארן בריט ורענן בוסטן מזהים בו את המלך הסלאוקי אנטיוכוס השביעי. מגנס עצמה הציגה ב־2025 את שתי האפשרויות כהשערות זהירות, ותשובה סופית אין עד היום.
מה רואים על הרצפה
לפי התיאור שפרסמו מגנס ובריט ב־2014, הפסיפס בנוי משלוש רצועות. בתחתונה חייל גוסס נאחז במגן, ולידו שור שננעצו בו חניתות. באמצעית, בין קשתות, יושב איש מבוגר ולצדו צעירים, ומעל כל קשת דולקת מנורת שמן. בעליונה נפגשים שני גברים גדולים: מפקד מזוקן בלבוש קרב מפואר ובגלימה סגולה, ומולו איש מבוגר בלבן. מאחורי המפקד צועדים חיילים במערך יווני ופילי קרב עם קולרים מקושטים ומגנים קשורים לצדם.
בית הכנסת מתוארך למאה החמישית לספירה. לפי אוניברסיטת צפון קרוליינה, זה הסיפור הלא־מקראי הראשון שנמצא בבית כנסת עתיק, ולכן אי אפשר פשוט לפתוח את התנ"ך ולבדוק.
שתי קריאות, כ־200 שנה ביניהן
מגנס קוראת את הפסיפס מלמטה למעלה: קרב ממסעות הכיבוש של אלכסנדר במאה הרביעית לפני הספירה, ובראש התמונה פגישתו עם הכהן הגדול מירושלים. פגישה כזאת, כך לפי הסקירה של החברה לארכיאולוגיה מקראית בארצות הברית, היא אגדה שמופיעה אצל יוספוס ובספרות חז"ל, ולא אירוע מתועד.
בריט ובוסטן מציעים אירוע אחר: התקפת אנטיוכוס השביעי על ירושלים ב־132 לפני הספירה, כשהרצועה העליונה מציגה הפסקת אש בינו לבין הכהן הגדול החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון. בדיון אקדמי שפורסם בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' הועלו קריאות נוספות. "יש הרבה שאלות שלא נענו", אמרה מגנס על חוקוק בכתבה של אוניברסיטת צפון קרוליינה מהקיץ, והחוקרים עדיין מכינים פרסומים על הממצאים.
ההפתעה בגינוסר
ביולי פתחו רשות העתיקות, קק"ל ומכון אולברייט את התערוכה "סודות חוקוק" במוזיאון מרכז יגאל אלון בקיבוץ גינוסר, שמחלונותיו, לפי ההודעה, נראית חורבת חוקוק. אבל פסיפס הפילים עצמו לא מוצג שם. לפי רשות העתיקות, הפסיפס המקורי היחיד מחוקוק שמוצג היום לציבור הוא של שמשון נושא את שערי עזה. שאר הפסיפסים מופיעים בתערוכה בצילומים.
לצד שמשון מוצגים לראשונה מטמון מטבעות ברונזה ממערכת מסתור תת־קרקעית בת תקופת בית הכנסת, דגם של היישוב וחלל שמדמה חלק מהעולם התת־קרקעי שלו.
החפירות בהנהלת מגנס נמשכו מ־2011 עד 2023, ועל הרצפות נמצאו גם תיבת נח, מגדל בבל, יונה שנבלע בידי שלושה דגים זה אחר זה וגלגל מזלות. עכשיו האתר עובר לשלב הבא: לפי אוניברסיטת צפון קרוליינה, מענק של 1.6 מיליון דולר ממשרד החוץ האמריקני למכון אולברייט תומך בפיתוח רב־שנתי, ובהמשך גם אתר אינטרנט ושחזור תלת־ממדי של בית הכנסת. אוצרת התערוכה מרשות העתיקות, ד"ר עינת אמבר־ארמון, מעריכה שהכנת האתר למבקרים תיקח עוד כמה שנים. בית הכנסת עצמו עדיין לא פתוח לציבור.
מה זה אומר לתושבי העמק
לפסיפסים מחוקוק יש גם קשר לנוף של האזור. בין הממצאים שם, לפי האוניברסיטה, גם התיאורים המוקדמים ביותר הידועים של דבורה ויעל, גיבורות הפרק בספר שופטים שבו העלילה נעה בין הר תבור לנחל קישון.
לפי הודעת רשות העתיקות מיולי, המוזיאון פתוח בימים ראשון עד חמישי בשעות 8:00 עד 16:00. ההודעה לא מציינת מועד סיום לתערוכה, ובמקורות אחרים מופיעות שעות שונות, לכן כדאי לוודא מול המוזיאון לפני שיוצאים. התמונה בראש הכתבה צולמה באתר באוגוסט 2013, בתקופת החפירות.
