בריכוז הזיהום הגבוה ביותר שנבדק, 28 מתוך 31 מיני דגים היו עלולים להיפגע מאירוע הזפת של פברואר 2021, וייתכן שפגיעה כזאת לא השאירה שום סימן על החוף. כך עולה ממחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ושותפיהם, שפורסם בכתב העת Marine Pollution Bulletin והוצג בהודעת האוניברסיטה באוגוסט. חשוב לקרוא את המספר נכון: זו הערכת סיכון של מודל ממוחשב, ולא ספירה של דגים מתים.
מה שראו על החוף
בפברואר 2021 זוהם כל חוף הים התיכון של ישראל, כ־190 ק״מ, בנפט ובזפת שמקורם בדליפה מחוץ למים הטריטוריאליים, לפי הודעת האוניברסיטה. האוניברסיטה מגדירה את האירוע כאחד מאירועי זיהום הים החמורים באזור. התמונה שנחרתה בזיכרון הייתה של גושים שחורים על החול, כמו אלה שצולמו באותם ימים בחוף בחיפה. החוקרים ביקשו לבדוק מה קרה במקום שבו אין מי שיצלם.
איך מעריכים פגיעה בלי לספור גופות
הצוות, בהובלת הדוקטורנט עומרי לפידות וד״ר יגאל ברנשטיין מהחוג לביולוגיה ימית, בנה מודל שמעריך עד כמה מינים ימיים רגישים לפחמימנים ארומטיים פוליציקליים, תרכובות רעילות שנמצאות בנפט גולמי. למינים שאין עליהם נתוני רעילות ישירים, המודל נשען על מינים קרובים להם מבחינה ביולוגית, ומביא בחשבון את שלב החיים שלהם ואת מקומם בשרשרת המזון. הנתונים נלקחו מהספרות המדעית וממאגר שנבנה אחרי אסון דיפווטר הורייזן במפרץ מקסיקו.
את המודל חיברו החוקרים לשחזור של תנועת הנפט במשך 18 ימים, לפי נתוני זרמים, רוחות, טמפרטורה ומליחות. לפי האוניברסיטה, זה המחקר הראשון שמחבר בין שני הכלים האלה באירוע הזה.
המספרים מתחת למים
לפי ההודעה, באזור שבו הריכוזים היו הגבוהים ביותר, עד 75.4% מהמינים שחיים בשכבות המים העליונות היו עלולים להיחשף לרמות שקשורות להשפעות מזיקות או קטלניות. מדובר בכ־46 מינים. בריכוז הגבוה ביותר שנבדק, המודל הצביע על פגיעה אפשרית גם ב־10 מתוך 11 מיני סרטנים פלנקטוניים ובכל 5 מיני החלזונות שנכללו בו. ככל שמתרחקים מאזור הזיהום העיקרי והריכוזים יורדים, שיעור המינים הנפגעים קטן. ההודעה לא מציינת היכן בדיוק היה האזור הזה.
למה החוף לא מספר את כל הסיפור
ד״ר ברנשטיין מסביר בהודעה שמי ששופט אירוע כזה רק לפי בעלי חיים מתים או מכוסי זפת עלול לפספס חלק גדול מהנזק, משום שמינים קטנים ושלבי חיים מוקדמים יכולים להיפגע מתחת לפני המים בלי סימן גלוי.
החוקרים עצמם מדגישים את הגבול של הממצא: המודל מעריך סיכון ואינו מודד תמותה בפועל, וההערכות למינים בלי נתונים ישירים תלויות במינים הקרובים להם. לכן אי אפשר ללמוד ממנו כמה דגים מתו בפועל ב־2021.
לדברי לפידות, הערך של הכלי הוא בעיקר לעתיד: באירוע הבא הוא יוכל להצביע מראש על האזורים והמינים שבסיכון, ולעזור לרשויות להחליט במהירות היכן לדגום ומה לתעדף. במחקר השתתפו גם חוקרים מהמכון לחקר ימים ואגמים, מהשירות המטאורולוגי, מאוניברסיטת מיאמי ומאוניברסיטת תל אביב.
מה זה אומר לתושבי העמק
החופים הקרובים לעמק, בחיפה ובכרמל, היו חלק מרצועת החוף שזוהמה. ההודעה עוסקת במינים ימיים בלבד, ואין בה קביעה על בריאות רוחצים או על דגים שנמכרים לאכילה, ולכן אין להסיק ממנה דבר על אלה.
