דלגו לתוכן
פרסום באתרדווחו לנו
תרבות ופנאי

מילה אחת על עופרת: ההודעה בת 2,100 השנה שנמצאה מתחת לסוסיתא

ב־26 שנות חפירה נאספו בעיר העתיקה שמעל הכנרת 69 קליעים, ורק על אחד מהם מישהו טרח לכתוב. החוקרים מאמינים שמי שספג אותו לא היה אמור ליהנות מהקריאה.

מיה רוזן · שם עטזמן קריאה: 2 דקות
מבט מהאוויר על שרידי העיר העתיקה סוסיתא על רכס שמעל הכנרת
צילום: מיכאל איזנברג, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף

המילה היא "למד". היא חרוטה ביוונית על קליע עופרת קטן מהמאה השנייה לפני הספירה, שנמצא ב־2025 למרגלות סוסיתא, העיר העתיקה שעל הרכס מעל הכנרת. לפי ד"ר מיכאל איזנברג מאוניברסיטת חיפה, מדובר בהומור סרקסטי של מגיני העיר: מסר לעג לתוקפים, שמשמעותו בערך "תלמדו את הלקח".

מה בדיוק נמצא

לפי הדיווחים ב־ynet וב־Jerusalem Post, הקליע התגלה מדרום לעיר, סמוך לערוץ נחל סוסיתא, לשרידי דרך עתיקה ולאזור קבורה. אורכו 3.2 סנטימטרים ורוחבו 1.95 סנטימטרים. הוא שוקל היום 38 גרם, והחוקרים מעריכים שלפני שנשבר צד אחד שלו שקל כ־45 גרם. את השבר הם מייחסים לפגיעה חזקה, כלומר, לפי הערכתם, הוא פגע במשהו.

הממצא פורסם בכתב העת Palestine Exploration Quarterly, במאמר של איזנברג ושל ד"ר ארלטה קובלבסקה מאוניברסיטת חיפה ופרופ' גרגור שטאב מאוניברסיטת קלן. הדיווחים עליו התפרסמו כבר במרץ, כך שזו לא תגלית של השבוע. את המאמר עצמו לא יכולנו לקרוא, כי אתר ההוצאה חסם את הגישה, והפרטים כאן מיוחסים לדיווחים עליו.

למה דווקא הקליע הזה

לפי הדיווחים, בחפירות סוסיתא זוהו עד היום 69 קליעי עופרת, רובם מהמאה השנייה לפני הספירה. לפי Jerusalem Post, זה הקליע הראשון עם כתובת שנמצא באתר ב־26 שנות חפירה. על קליעים אחרים מופיעים לעיתים סמלים, כמו עקרב או ברק.

הקליעים האלה נוצרו מיציקת עופרת מותכת לתבניות אבן, ולפי ynet היו זולים ויעילים. כתובות על קליעים לא היו דבר נדיר בעולם העתיק: באתרים אחרים נמצאו שמות של מפקדים, שמות של ערים ועקיצות קצרות כמו "תפוס!". החידוש כאן הוא הניסוח. לפי החוקרים, "למד" לא תועד עד כה על קליע.

חשוב לזכור שהקריאה הסרקסטית היא פרשנות של החוקרים. גם ההנחה שהקליע נורה מהחומות אל כוח שהתקרב למצור היא הערכה, ולא עובדה מתועדת.

מי עמד בצד השני

את זה איש לא יודע. הדיווחים לא קושרים את הקליע לקרב מסוים. ב־Jerusalem Post נמנו כמה אירועים אפשריים: התקופה התלמית שלפני ייסוד העיר, הקרב בפניאס בסביבות 199 לפני הספירה, שאחריו כבשו הסלאוקים את האזור, וניסיון הכיבוש של אלכסנדר ינאי ב־101 לפני הספירה, שהושלם בסביבות 83 לפני הספירה.

גם המרחק נשאר פתוח. ב־ynet נכתב שהיעד היה במרחק של כ־260 מטר, וב־Jerusalem Post מופיע אותו מספר ברגל, פער גדול שלא יכולנו ליישב בלי המאמר.

למי שמתכנן לעלות לסוסיתא

צילום האוויר בראש הכתבה, מ־2017, מראה את מרכז העיר העתיקה ולא את מקום הממצא, שנמצא מחוץ לה, בדרום. לא מצאנו דיווח שהקליע מוצג לציבור. מי שמתכנן טיול לאתר מוזמן לבדוק מראש שעות ותנאי כניסה מול רשות הטבע והגנים.

Spot News אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


נגישות