מה שקורה על פני השמש שלנו קורה, כך מתברר, גם בסביבה של חור שחור ענק במרחק של כ־130 מיליון שנות אור. צוות בינלאומי בהובלת חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה מדווח שזיהה סביב חור שחור בגלקסיה NGC 3783 התפרצות שיש לה את אותם סימני היכר של סערת שמש. לפי הודעת הטכניון, זו הפעם הראשונה שתופעה סולארית מוכרת, "אפקט נויפרט", נצפית סביב חור שחור.
המחקר נעשה בהובלת גל ורדי, במסגרת עבודת דוקטורט בפקולטה לפיזיקה, ובהנחיית פרופ' אהוד בהר, עם חוקרים מיפן, מאירופה ומארצות הברית. המאמר התפרסם בכתב העת The Astrophysical Journal Letters, והטכניון הציג את ממצאיו לציבור ב־18 באוקטובר.
מה זו סערת שמש
על השמש מתרחשות מדי פעם התפרצויות עזות של קרינת רנטגן. הן נוצרות כשקווי שדה מגנטי מסתבכים, נשברים ומתחברים מחדש, תהליך שהפיזיקאים מכנים "חיבור מחדש מגנטי". האנרגיה המגנטית שמשתחררת יכולה להעיף ענני חלקיקים טעונים מהעטרה, השכבה החיצונית של השמש, אל תוך מערכת השמש. לפי הטכניון, התפרצויות כאלה מסכנות אסטרונאוטים ומשבשות תקשורת לוויינים.
אחד הסימנים המובהקים של התפרצות כזאת הוא אפקט נויפרט, שזוהה על השמש לראשונה ב־1968: קרינת הרנטגן ה"קשה", בעלת האנרגיה הגבוהה, מזנקת ראשונה ודועכת מהר, ואילו הקרינה ה"רכה" מתעצמת לאט ודועכת בהדרגה. לפי המאמר, האפקט נראה בכמחצית מהתפרצויות השמש.
מה ראו בגלקסיה הרחוקה
במרכז הגלקסיה NGC 3783, גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים קנטאורוס, נמצא חור שחור שמסתו, לפי המאמר, כ־28 מיליון מסות שמש. גם סביב חור שחור כזה יש "עטרה" של גז לוהט שפולט קרני רנטגן. החוקרים עקבו אחריה במשך עשרה ימים ביולי 2024 בעזרת שני טלסקופי חלל: XRISM, משימה יפנית בהובלת סוכנות החלל JAXA בשיתוף נאס"א וסוכנות החלל האירופית, ו־XMM-Newton של סוכנות החלל האירופית.
במהלך התצפית נקלטה התלקחות, ובה הדפוס המוכר מהשמש: הקרינה הקשה עלתה ראשונה, כ־30 אלף שניות (קצת יותר משמונה שעות) לפני שיא הקרינה הרכה. לפי המאמר, הקשר בין שני סוגי הקרינה חזק ומובהק סטטיסטית בנתונים של שני הטלסקופים.
זמן קצר אחר כך זוהתה זרימה של גז שנפלט מסביבת החור השחור במהירות של כ־20% ממהירות האור. סוכנות החלל היפנית דיווחה כבר בדצמבר 2025 על הפליטה הזאת, שמהירותה כ־60 אלף קילומטרים בשנייה. במאמר החדש החוקרים משווים אותה לפליטת מסה מהעטרה של השמש, אותם ענני חלקיקים שמגיעים לפעמים גם לסביבת כדור הארץ.
למה זה חשוב
המסקנה של הצוות, כפי שהציג אותה הטכניון, היא שאותם תהליכים פיזיקליים שמניעים את סערות השמש פועלים גם סביב חורים שחורים ענקיים, למרות הפער העצום בגודל ובאנרגיה. המשמעות היא שהידע שנצבר בעשרות שנים של מחקר השמש, שאותה אפשר לצפות מקרוב, יכול לעזור להבין את מה שקורה בסביבה הקיצונית של חור שחור, שאי אפשר לצלם ישירות.
מה זה אומר לתושבי העמק
המחקר נולד כאן, בפקולטה לפיזיקה בטכניון בחיפה, ומעמיד את הצפון במרכז אחד התחומים החמים באסטרופיזיקה. ולמי שמסתכל בלילה על השמיים הכהים של העמק: את הגלקסיה עצמה לא נראה בעין, אבל השמש שאנחנו פוגשים כל בוקר מתבררת כמודל טוב להבנת חלק מהעצמים הקיצוניים ביקום.
מקורות: הטכניון, הודעה לתקשורת (18.10.2026), The Astrophysical Journal Letters, המאמר המלא, סוכנות החלל היפנית JAXA, משימת XRISM, סוכנות החלל האירופית, ESA/Hubble
