תל שקמונה שבחוף חיפה ידוע כמפעל הארגמן הגדול ביותר מתקופת הברזל שמוכר באזור הים התיכון. אבל מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מראה שבאותם חדרים עצמם עשו הרבה יותר מצביעת בדים: בסוף הסתיו סחטו שם זיתים, בחורף החזיקו שם בעלי חיים, ובאביב ארגו. המחקר פורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE.
אתר קטן, ממצאים בכמות שיא
לפי הודעת אוניברסיטת חיפה, תל שקמונה הוא אתר תעשייתי קטן ומבוצר על חוף הכרמל, שפעל במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת ישראל. נמצא בו הריכוז הגדול בעולם של ממצאים מייצור ארגמן, יותר מ־170 פריטים, ורובם עדיין מוכתמים בצבע. ביניהם עשרות אמבטיות חרס, שכל אחת מהן הכילה כ־350 ליטר.
המחקר התמקד בשכבה מימי ירבעם השני, בערך בין 790 ל־740 לפני הספירה, התקופה שבה הפעילות באתר הגיעה לשיא. הוא התבסס על חפירה שנערכה ב־2023 ועל דגימה שיטתית של המשקעים בשני חללי עבודה.
מה מספרת האדמה
החוקרים לא הסתמכו רק על כלים שנמצאו בשטח. לפי האוניברסיטה, הם בחנו את הקרקע בשיטות מעבדה: ספקטרוסקופיה שמזהה חומרים ומראה אם נחשפו לחום, פרוסות דקות של אדמה תחת מיקרוסקופ, ומדידה של שרידי צמחים זעירים, אפר עץ וגללי בעלי חיים.
בחלל אחד נמצאו אבן כתישה, טביעות של זיתים, גללים וסימני דריכה, ולצדם שתי משקולות של נול שנשארו במקומן המקורי. בחלל השני נמצאו ערמה של קונכיות ארגמון כתושות, עשרות גלעיני זיתים שלא נשרפו, משקולת של בית בד ושברי אמבטיות צבועות.
הצירוף הזה הוביל את החוקרים להציע מחזור שנתי: סחיטת זיתים בסוף הסתיו, מחסה לבעלי חיים בחורף ועבודת טקסטיל באביב. ייתכן שגם הפקת הארגמן הייתה חלק מהמחזור, אבל לפי החוקרים אי אפשר לקבוע באיזו עונה היא נעשתה.
אפר כחומר ניקוי
אחד הפרטים המעניינים הוא שכבות של גללים שכוסו באפר. לפי החוקרים, זה מעיד על מעבר מתוכנן בין שימוש לשימוש: האפר שימש ככל הנראה לחיטוי, להפחתת ריחות ולהרחקת מזיקים, כדי שאפשר יהיה להכין את החלל לעונה הבאה.
ד"ר גולן שלוי, אחד מחברי הצוות, אמר בהודעת האוניברסיטה שכאשר ארכיאולוגים מוצאים בית בד, הנטייה הטבעית היא להניח שזה כל מה שנעשה שם. פרופ' דוד פריסם הוסיף שהתייעלות וניצול מרבי של משאבים ושל מקום היו מאפיין ברור של חברות קדומות.
במחקר השתתפו חוקרים ממכון זינמן לארכיאולוגיה, מהחוג לתרבויות ימיות וממכון רקנאטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה: ד"ר איזק אוגלובלין־רמירז, ד"ר גולן שלוי, סוניה פינסקי, מדליין ג'ייקובסון, ד"ר רוני צוקרמן־קופר, פרופ' איילת גלבוע ופרופ' דוד פריסם.
מה זה אומר לתושבי העמק
מי שמגדל זיתים בעמק או בגליל מכיר את הלוח: עכשיו, בסוף אוקטובר, עונת המסיק בעיצומה ובתי הבד עובדים שעות נוספות. המחקר משקמונה מראה שהקצב העונתי הזה ליווה את תושבי הצפון כבר לפני כ־2,800 שנה, והשפיע לא רק על מה שאכלו אלא גם על האופן שבו תכננו את מקומות העבודה שלהם.
בתמונה: שרידים בתל שקמונה, צילום ארכיון שאינו מתעד את החפירה שבמחקר.
מקורות: אוניברסיטת חיפה, הודעה לעיתונות, PLOS ONE, המאמר המלא
