זו סערת שמש, רק בלי שמש. חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מדווחים שזיהו סביב חור שחור על־מסיבי את אותו תהליך שמייצר את סערות השמש: התפרצות שמקורה בשדה מגנטי שנקרע ומתחבר מחדש, ומיד אחריה פליטה מהירה של חומר החוצה, בדומה לפליטת מסה עטרתית מהשמש. לפי הודעת הטכניון מ־18 באוקטובר, זו הפעם הראשונה שתופעה כזאת מתגלה סביב חור שחור. המחקר פורסם בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.
את המחקר הוביל גל ורדי, דוקטורנט בפקולטה לפיזיקה, בהנחיית פרופ' אהוד בכר, יחד עם חוקרים מיפן, מאירופה ומארצות הברית.
הסימן שזוהה לראשונה ב־1968
המפתח לגילוי הוא תופעה שנקראת "אפקט נויפרט". לפי הטכניון, היא זוהתה לראשונה בשמש ב־1968, ועד עכשיו לא נצפתה סביב חורים שחורים. הרעיון פשוט יחסית: כשהשדה המגנטי משחרר אנרגיה בבת אחת, קרינת הרנטגן ה"קשה", האנרגטית יותר, עולה קודם, וקרינת הרנטגן ה"רכה" מצטברת אחריה. לפי המאמר, עקומת הקרינה הקשה עקבה בהתפרצות שנבדקה אחרי קצב השינוי של הקרינה הרכה, בדיוק כמו בהתלקחויות על השמש. החוקרים רואים בזה סימן לכך שמה שהזין את ההתפרצות הוא אותו מנגנון מגנטי.
בזמן ההתפרצות זוהתה גם רוח מהירה במיוחד של חומר שנפלט מסביבת החור השחור. במאמר היא מושווית לפליטת מסה עטרתית, הענן העצום שהשמש יורה לחלל בזמן סערה.
איפה זה קרה
החור השחור נמצא במרכז הגלקסיה NGC 3783, גלקסיה ספירלית בכיוון קבוצת הכוכבים קנטאורוס. לפי סוכנות החלל האירופית, המסה שלו היא כ־30 מיליון מסות שמש. את הנתונים אספו שני טלסקופי חלל לקרני רנטגן: XRISM, משימה יפנית־אמריקנית בשיתוף אירופי, ו־XMM-Newton של סוכנות החלל האירופית.
הממדים כאן אחרים לגמרי משל השמש. לפי המאמר, כל אחת מסדרת ההתלקחויות שנמדדו נמשכה יום עד יומיים. סוכנות החלל האירופית, שדיווחה כבר בדצמבר 2025 על הרוחות שנפלטו מאותו חור שחור, מסרה שמהירותן הגיעה ל־60 אלף קילומטרים בשנייה, כחמישית ממהירות האור. לשם השוואה, הסוכנות ציינה פליטת מסה מהשמש מנובמבר 2025 שמהירותה ההתחלתית הייתה כ־1,500 קילומטרים בשנייה.
למה זה חשוב
לפי הטכניון, הממצא מראה שאותם תהליכים פיזיקליים שמניעים את סערות השמש פועלים גם בסביבה של חורים שחורים על־מסיביים, שמסתם יכולה להגיע למיליון מסות שמש ויותר. במילים אחרות, מה שלומדים על השמש, הכוכב שאנחנו יכולים לחקור מקרוב, עשוי לעזור להבין גם את אחד העצמים הקיצוניים ביקום.
וזה לא רק עניין רחוק. סערות שמש, כך מזכירים בטכניון, הן התפרצויות רנטגן חזקות שמלוות ברוחות של חלקיקים טעונים, והן עלולות לסכן אסטרונאוטים ולשבש תקשורת לוויינים.
מה זה אומר לתושבי העמק
המחקר נעשה בטכניון בחיפה, במרחק נסיעה קצר מהעמק. NGC 3783 עצמה רחוקה מכדי שנראה אותה בעין, אבל הכוכב שעזר לפענח את מה שקורה סביבה זורח מעל העמק כל בוקר.
בתמונה: הדמיה של סוכנות החלל האירופית לחור השחור ב־NGC 3783 ולרוחות שנפלטות ממנו. זו המחשה אמנותית, לא צילום.
