לפני כ־700 אלף שנה, באזור שבו נמצא היום גשר בנות יעקב, מדרום לעמק החולה, השתרע נוף עשיר במים: חורש, שטחי עשב, ביצות, נהרות ומים רדודים. בנוף הזה חי פיל ישר החט, מין ענק של פיל שנכחד מזמן. כך עולה ממחקר חדש שבחן שן טוחנת ענקית ושברי חט של הפיל, שנמצאו באתר החפירה בגשר בנות יעקב. לפי הודעה שפרסמה אוניברסיטת תל־חי, החוקרים מסיקים שהאזור היה מקלט אקולוגי יציב, תחנה בטוחה של מים ומזון לבני אדם ולבעלי חיים שנעו בין אפריקה לאירופה ולאסיה.
המחקר פורסם בכתב העת המדעי Quaternary Science Reviews, ובראשו עומדת חנה פארל, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה. את האתר חפר צוות בהובלת פרופ' גונן שרון מאוניברסיטת תל־חי בקריית שמונה.
שן אחת, חמש שיטות מחקר
שרידי הפיל לא נמצאו לבד. לפי ההודעה, הם התגלו לצד אבני יד וקופיצים עשויים בזלת, כלים אופייניים לתרבות האשלית, אחת מטכנולוגיות כלי האבן הקדומות והנפוצות ביותר שפיתחו בני האדם. בתקופה ההיא, כך לפי החוקרים, בני אדם קדומים ייצרו כלי אבן באתר.
החוקרים התייחסו לשן כאל ארכיון ביולוגי של כל הסביבה, ובחנו אותה בכמה דרכים במקביל: סריקת CT ושחזור תלת־ממדי, בדיקה מיקרוסקופית של סימני השחיקה, גאוכימיה של איזוטופים וניתוח של אבקנים מהמשקעים באתר. בצוות השתתפו גם שריל מקרביץ', שאחראית על בדיקות האיזוטופים, ונמרוד מרום, שעוסק בארכאוזואולוגיה, שניהם מאוניברסיטת חיפה, ומינג'י ג'ין ודפנה לנגוט מאוניברסיטת תל אביב, שבחנו את האבקנים.
ההודעה לא מפרטת אם בני האדם של אז ניצלו את הפיל עצמו. מה שהיא מתארת הוא את העולם שבו חיו שניהם.
ביצה ירוקה על מסלול הנדידה
לפי החוקרים, ערכי איזוטופ הפחמן מצביעים על סביבה שהייתה רוויה במים לאורך זמן. האבקנים מספרים סיפור דומה: קנים, גומאים, ערבה, אשל וצמחי מים. התמונה המשולבת היא של נוף יציב שהחזיק לאורך זמן, ולא של נווה מדבר חולף.
החשיבות היא במיקום. הלבנט שימש גשר יבשתי בין אפריקה לאירופה ולאסיה, ובני אדם ובעלי חיים שנעו לאורכו היו זקוקים למקומות עם מים ומזון זמינים. לפי המחקר, עמק החולה היה מקום כזה. לדברי פרופ' שרון, זמינות המים, הצמחייה ובעלי החיים קבעה איפה בני אדם וחיות יכלו לשרוד, והבנה של התגובה שלהם לשינויי סביבה לפני מאות אלפי שנים עוזרת להבין את הכוחות שעיצבו את המין האנושי.
מה זה אומר לתושבי העמק
עמק החולה ועמק הירדן העליון, במרחק נסיעה קצר מעמק יזרעאל, היו תחנת עצירה על מסלול בין יבשות כבר לפני מאות אלפי שנים. גם היום הם ממשיכים למלא את התפקיד הזה, למשל בכל סתיו, כשאלפי עגורים עוצרים באזור בדרכם דרומה. המחקר החדש מוסיף עוד פרק לסיפור של אחד מאתרי הפרהיסטוריה החשובים בצפון, ומזכיר כמה עשיר היה הנוף הזה הרבה לפני שבני אדם התחילו לשנות אותו.
בתמונה הראשית: שן של פיל ישר החט מאוסף מוזיאון הטבע בלונדון, להמחשה. זו אינה השן שנמצאה בגשר בנות יעקב.
