סלע במשקל של כ־800 גרם, שנמצא בשנת 2022 במדבר סהרה, התברר כאחד המטאוריטים העתיקים ביותר שהגיעו לכדור הארץ ממאדים: הוא נוצר לפני יותר מ־4.1 מיליארד שנה. ולפי החוקרים, זו גם הפיסה הראשונה שיש בידינו מאזור בקרום של מאדים שממנו מעולם לא הייתה לנו דגימה. כך עולה ממחקר שמימנה נאס"א ופורסם השבוע בכתב העת Science, ואחד הסוקרים שבדקו את המאמר כינה את הסלע "אבן רוזטה של מאדים", על שם האבן שאפשרה לפענח את הכתב המצרי העתיק.
רק שלושה כאלה בעולם
המטאוריט קיבל את השם Teghaza 001, על שם מישור מלח בשם טגאזה במאלי. לפי הודעת מעבדת הסילון של נאס"א (JPL), הוא אחד משלושת המטאוריטים הקדומים ביותר ממאדים שנמצאו אי פעם על פני כדור הארץ, מתוך כ־435 מטאוריטים מאדימיים מוכרים בסך הכל. את זהותו המאדימית אישרו באוניברסיטת ניו מקסיקו, לפי הרכב איזוטופי החמצן שבו.
מה שהפתיע את החוקרים הוא לא רק הגיל. לפי נאס"א, המינרלים שבסלע שומרים שני פרקים בתולדות הכוכב: את היווצרות הקרום מתוך מאגמה שהתקררה, ואת הרגע שבו מים תת־קרקעיים שינו אותו. השינוי הזה התרחש לפני כ־4.1 מיליארד שנה, ומכאן שהסלע עצמו עתיק אפילו יותר. "רק כשהתחלנו להסתכל מקרוב הבנו שהמטאוריט הזה ייחודי באמת", אמרה יאנג ליו מ־JPL, המחברת הראשית של המאמר.
13 כתובות אפשריות
לפי החוקרים, הרכב המינרלים תואם אזורים ברמות הדרומיות של מאדים, אזור עתיק וזרוע מכתשים. הם זיהו 13 מקומות אפשריים שמהם הסלע יכול היה להיזרק לחלל במכת פגיעה, אבל את המקור המדויק אי אפשר לדעת. "זו באמת הפיסה הראשונה שלנו מקרום מאדים מחלק של הכוכב שמעולם לא הייתה לנו ממנו דגימה", אמר לי סייפר, לשעבר חוקר בתר־דוקטורט ב־JPL, שהיה שותף למחקר.
להשוואה, לפי נאס"א, המטאוריט המפורסם ALH84001 בגיל דומה אבל בנוי כמעט כולו ממינרל אחד, והמטאוריט המכונה "היופי השחור" (Black Beauty) צעיר בהרבה, כ־2.1 מיליארד שנה, ובנוי משברי סלע געשי.
איך מתארכים סלע בלי להרוס אותו
בתוך הסלע מצאו החוקרים גבישי זירקון, מינרל שמשמש לעתים קרובות לתיארוך. את הגיל קבעו בשיטת רובידיום־סטרונציום שבוצעה ישירות על גרגרים בודדים, מתוך פיסה קטנה מציפורן. לפי נאס"א, כך נשמר רוב הסלע למחקרים עתידיים. בתמונה שפרסמה הסוכנות נראית פרוסה דקה של המטאוריט: האזורים הבהירים הם תחמוצות ברזל וטיטניום, האפורים הם מינרלים כמו פירוקסן, וחלק מהגבישים נושאים סימני הלם מעוצמת הפגיעה ששלחה את הסלע לדרכו לכדור הארץ. ויש גם פרט קטן ומשעשע: חלק מהמינרלים בפרוסה, כמו קרבונטים וחרסיות, נוצרו לפי נאס"א כבר כאן, במדבר, אחרי הנחיתה.
מה הלאה
זה לא המחקר הראשון על הסלע: ביוני פורסם עליו מאמר נוסף, בכתב העת Science Advances, שעסק בתכולת המים שלו. במחקר השתתפו גם חוקרים מ־Caltech ומהמרכז אמס של נאס"א. "רק גירדנו את פני השטח", סיכמה ליו. עד שמשימה עתידית תביא דגימות ישירות ממאדים, סלע שנמצא בחול של הסהרה הוא אחד החלונות הטובים ביותר שיש למדענים אל הימים הראשונים של הכוכב האדום.
