מדובר בתנינים. הקבוצה שעברה את פגיעת האסטרואיד שחיסל את הדינוזאורים לא החזיקה מעמד בנחל תנינים שבחוף הכרמל, והשם שלו לא מקרי: תניני יאור חיו בביצות כברה הסמוכות עד ראשית המאה ה־20. השנה שמוזכרת לרוב לציד האחרון היא 1912, ושלט בגן החיות התנ״כי בירושלים נקב ב־1905.
הם פשוט הלכו אחרי החום
השאלה איך התנינים עברו את האסטרואיד קיבלה החודש תשובה חדשה. מחקר בהובלת ד״ר אלפיו אלסנדרו קיארנצה מיוניברסיטי קולג׳ לונדון, שהתפרסם בכתב העת Science Advances, בחן יותר מ־400 מינים של תנינים וקרוביהם, חיים ונכחדים, ויותר מ־7,000 ממצאי מאובנים. החוקרים הצליבו אותם עם מודלים של האקלים והגיאוגרפיה של כדור הארץ לאורך 245 מיליון שנה.
התמונה שעלתה היא של קבוצה שלרוב לא הסתגלה לתנאים חדשים, אלא עברה דירה. כשהעולם התחמם, התנינים וקרוביהם התפשטו לכיוון הקטבים, וכשהתקרר נסוגו לעבר קו המשווה. לפני כ־50 מיליון שנה, בתקופה חמה במיוחד, הם הגיעו אפילו לאנטארקטיקה. לפי המחקר, הטמפרטורה המועדפת על האב הקדמון הייתה כ־23 מעלות, ואצל השושלות שחיות היום היא נעה בין 26 ל־30 מעלות.
מה קרה ביום שאחרי
כדי לבדוק את רגע האסטרואיד, החוקרים הריצו תרחישים של ירידה באור השמש ב־5%, ב־10% וב־15%. בשני הראשונים נשארו אזורי קו המשווה חמים דיים לתנינים. רק התרחיש הקיצוני, שהחוקרים מעריכים כלא סביר, מחק את המקלטים האלה. עבודה קודמת של אותו צוות מצאה שבתי הגידול של הדינוזאורים הצטמצמו בתנאים דומים הרבה יותר.
״האסטרואיד לא הפך את כל כדור הארץ לעוין באותה מידה לכל קבוצה״, אמר קיארנצה בהודעת האוניברסיטה. לפי החוקרים, גם האקלים לא מסביר הכול: גוף קטן, חיים בין מים ליבשה, תפריט גמיש וצריכת אנרגיה נמוכה של בעלי חיים בעלי דם קר כנראה עזרו. קיארנצה ציין גם שתנינים מסוגלים להחזיק מעמד תקופות ארוכות בלי מזון.
התנין מהמרתף
ומכאן לחוף הכרמל. אחת העדויות המוחשיות לסיפור המקומי שמורה במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, באוסף של האב ארנסט שמיץ, כומר וחוקר טבע גרמני. המוזיאון מתאר שם תנין יאור שהיה ״אחד התנינים האחרונים שחיו בנחל תנינים״.
גם לאוסף עצמו יש עלילה: לפי המוזיאון, הוא נעלם בלי להשאיר עקבות אחרי מותו של שמיץ ב־1922, ורק ב־1978 גילה אותו פרופ׳ יוסי לשם במרתף בית הספר שמיץ במזרח ירושלים. ביצות כברה עצמן יובשו בשנות ה־20 של המאה הקודמת.
מה זה אומר לתושבי הצפון
מי שיטייל היום בשמורת נחל תנינים לא יפגוש שם תנין. בצפון מכירים אותם בעיקר מחוות התנינים בחמת גדר, ומשם גם התנינאים שבתמונה, שצולמו ב־2014.
החוקרים מוסיפים אזהרה שנוגעת להווה. אם תנינים התמודדו עם שינויי אקלים בעיקר במעבר למקום מתאים, אמר פרופ׳ פיליפ מניון, שותף בכיר למחקר, המינים של היום יזדקקו למרחב תנועה ככל שכדור הארץ מתחמם, וכבישים, שטחים חקלאיים וערים מקשים על כך.
