רעידת אדמה שגורמת נזק נרחב ונפגעים פוגעת בישראל ובסביבתה בממוצע פעם בכ־55 שנה, ולא פעם ב־100 שנה כפי שנהוג לומר בציבור. כך עולה מבדיקה מחודשת של תיעוד מ־3,000 השנים האחרונות, שערכו פרופ' מוטי זהר מאוניברסיטת חיפה, ד"ר עמוס סלמון מהמכון הגיאולוגי ופרופ' רחב (בוני) רובין מהאוניברסיטה העברית. לדברי זהר, כפי שדווח ב־ynet, הממצאים מקצרים את ההערכה המקובלת בערך בחצי.
שלושה מספרים במקום אחד
לפי תקציר המחקר באתר האגודה הגיאולוגית הישראלית והדיווח ב־ynet, יש שלוש דרגות. רעידה שגורמת נזק כלשהו מגיעה בממוצע פעם בכ־45 שנה, נזק נרחב פעם בכ־55 שנה, ונזק חמור במיוחד פעם בכ־170 שנה. כלומר, בדרגה החמורה ביותר המרווח דווקא ארוך מ־100 שנה.
אלה ממוצעים ולא לוח זמנים. החוקרים מדגישים שאין לרעידות מחזור קבוע, ולכן אי אפשר לחזות מתי תגיע הבאה. את החישוב הסטטיסטי הם ביססו על אלף השנים האחרונות, שבהן התיעוד שלם יותר.
46 רעידות שלא היו כאן
כדי להגיע למספרים, החוקרים סיננו דיווחים היסטוריים והצליבו אותם עם ממצאים גיאולוגיים וארכיאולוגיים. בסוף נשארו 71 רעידות שפגעו בישראל ובסביבתה. עוד 46 אירועים התרחשו מחוץ לאזור ויוחסו לו בטעות, ו־41 נותרו מוטלים בספק. לפי הדיווח ב־ynet, הטעויות נבעו מבלבול בין מקורות, מפרשנות שגויה ומרישומים כפולים. אחת הדוגמאות היא רעידה שתוארכה ל־92 לפני הספירה, ולפי חוקר במכון הגיאולוגי אין לה מקור היסטורי מהימן.
יש גם סיבה לזהירות בכיוון ההפוך. במאמר קודם של אותם חוקרים, בכתב העת Tectonophysics, הם העריכו שדיווחי הנזק משקפים רק כמחצית מהמקרים שקרו בפועל.
למה זה נוגע לתקן הבנייה
לפי הדיווח ב־ynet, המסקנה של החוקרים היא שתקן 413, התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה, התבסס על רשימה שכללה טעויות, והמכון הגיאולוגי מוביל את עדכונו. הדיווח עוסק ברשימה ההיסטורית, ולא נאמר בו שמבנים שנבנו לפי התקן אינם בטוחים.
הפער הגדול יותר נמצא במבנים ישנים. לפי דוח מבקר המדינה, התקן נקבע ב־1975 ונעשה מחייב רק ב־1980. המבקר מביא הערכה של משרד הבינוי והשיכון, שלפיה כ־80,000 מבנים בני שלוש קומות ומעלה טעונים חיזוק משום שלא נבנו לפיו, ובהם כ־810,000 דירות.
מה עושים כשזה קורה
לפי הנחיות פיקוד העורף, כפי שפורסמו ב־2023, יוצאים מהבניין לשטח פתוח. מי שלא מצליח לצאת בתוך שניות נכנס לממ"ד ומשאיר את הדלת והחלון פתוחים, או יורד בחדר המדרגות. אם גם זה לא אפשרי, יושבים בפינה פנימית של החדר או מתחת לרהיט כבד ומגינים על הראש בידיים. בחוץ מתרחקים ממבנים, מעצים ומקווי חשמל. ברכב עוצרים בצד הדרך ונשארים בפנים עד סוף הרעד, לא מתחת לגשר ולא במחלף. ההנחיות המעודכנות נמצאות באתר פיקוד העורף.
מה זה אומר לתושבי העמק
השמות המוכרים לנו מופיעים ברשימה. לפי החוקרים, בית שאן, טבריה, צפת ועכו ניזוקו שוב ושוב לאורך מאות שנים. בטבריה נרשמו שבעה דיווחים ובעכו שמונה. ברעידה של ינואר 1837 נהרסו חלקים גדולים מטבריה ומצפת, ובאתר העתיקות בבית שאן אפשר לראות עד היום עמודים שקרסו ברעידה מ־749.
המאמר ב־Tectonophysics מצא גם שיישובים בגליל ומצפון לו נפגעו בדרך כלל קשה יותר מיישובים במרכז הארץ, אם כי לא בכל מקום. במקורות שבדקנו אין נתון נפרד לעפולה או לעמק יזרעאל, ולכן אי אפשר לגזור מהם מספר לעמק עצמו. מה שכן אפשר לבדוק הוא באיזו שנה נבנה הבניין שבו אתם גרים.
