האם האישה הזאת, עם סרטן השד הזה, באמת תרוויח מכימותרפיה? על השאלה הזאת מנסה לענות מודל מחשב שפיתחו חוקרים בטכניון, והוא עושה זאת מתמונה סרוקה של הרקמה שכבר נלקחה לבדיקה בביופסיה. לפי הטכניון, התוצאה מתקבלת בתוך דקות, בעוד בדיקה גנומית כמו Oncotype DX עשויה להימשך שבועות. בין הדגימות שעליהן נבדק המודל היו גם דגימות מבית החולים העמק בעפולה.
מה בדיוק בדקו
המחקר פורסם במרץ השנה בכתב העת The Lancet Oncology. בהודעת הטכניון נכתב שהובילו אותו ד"ר גיל שמאי ופרופ' רון קימל מהפקולטה למדעי המחשב ופרופ' דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה, יחד עם רופאים וחוקרים מארצות הברית ומפורטוגל.
המודל, מסוג למידה עמוקה, מיועד לסוג מסוים של סרטן שד: חיובי לקולטנים הורמונליים ושלילי ל־HER2. לפי הסיכום שפרסם אתר החדשות האונקולוגי ASCO Post, הוא אומן מראש על 171,189 שקופיות, ואחר כך כוונן ונבדק על נתונים של 8,284 חולות מ־TAILORx, ניסוי גדול שבו חלק מהמשתתפות קיבלו כימותרפיה וחלק לא. זה מה שאפשר לבדוק לא רק מי בסיכון, אלא גם למי הטיפול עזר.
אחר כך הגיע המבחן החיצוני: 5,497 חולות בשש קבוצות, ובהן קבוצות מבתי החולים כרמל, העמק ושיבא, מאוניברסיטת שיקגו ומבנק רקמות באוסטרליה.
מה יצא
במדד שבודק כמה טוב המודל מזהה ציון גבוה בבדיקה הגנומית, כש־1 הוא הבחנה מושלמת ו־0.5 הוא ניחוש, התוצאות בשש הקבוצות החיצוניות נעו בין 0.858 ל־0.903.
התוצאה המעניינת יותר נוגעת לכימותרפיה עצמה. בקרב חולות לפני גיל המעבר שהמודל דירג בסיכון גבוה, מי שקיבלו כימותרפיה היו בסיכון נמוך בכ־37% לאירוע במדד ההישרדות ללא מחלה. בקרב חולות אחרי גיל המעבר שדורגו בסיכון נמוך, לא נראתה תועלת ברורה מהטיפול.
בבדיקה נפרדת, על נשים אחרי גיל המעבר שהוגדרו בסיכון גבוה לפי קריטריונים קליניים של ניסוי אחר, MINDACT, סיווג המודל 151 מהן, שהן 31.3%, כבעלות סיכון נמוך וללא תועלת צפויה מכימותרפיה.
"במקום לבדוק גנים, אנחנו מסתכלים ישירות על הרקמה", כך ניסח זאת פרופ' קימל בהודעת הטכניון.
למה עוד מוקדם לחגוג
בהודעות שקראנו המודל לא מוצג כבדיקה שכבר זמינה בשגרה. לפי אותו סיכום, הקשר בין ציון המודל לבין הישרדות ללא מחלה בכללותה לא היה מובהק סטטיסטית, אף שהקשר להישנות המחלה כן היה מובהק. הממצאים על התועלת מכימותרפיה מגיעים מתתי־קבוצות, והמודל עצמו לא נותן הסבר פשוט למה הוא הגיע לציון מסוים, כפי שמציין גם הטכניון.
בהודעה ממרץ נכתב שהחוקרים פועלים ליישום קליני בישראל, מכינים ניסויים קליניים בברזיל ובהודו, ומתכוונים להקים חברה שתפתח בדיקות כאלה. לא מצאנו עדכון רשמי חדש יותר על מועד היישום. הציון, לפי החוקרים, נועד לתמוך בהחלטה משותפת של הרופא והמטופלת, ולא להחליף אותה. את המאמר המלא לא הצלחנו לקרוא, והנתונים כאן מבוססים על הודעת הטכניון ועל הסיכום ב־ASCO Post.
מה זה אומר לתושבי העמק
לפי הטכניון, בישראל מאובחנים בסרטן השד כ־5,000 בני אדם בשנה. דגימות מבית החולים העמק היו חלק מהמבחן של המודל, אבל ההודעות שקראנו לא מפרטות כמה מהן הגיעו משם, ולא מציינות שהכלי זמין בעפולה או בכל בית חולים אחר בארץ. מי שעומדת עכשיו בפני החלטה על טיפול ממשיכה לפי הבדיקות וההמלצות של הצוות המטפל בה.
התמונה בראש הכתבה היא שקופית מיקרוסקופ של גידול שד, להמחשה בלבד, ואינה לקוחה מהמחקר.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפרטים פנו לאונקולוג המטפל או לקופת החולים.
