חברת האנרגיה דוראל מדווחת שבשמונה מתקנים מסחריים שכבר פועלים, היבול מתחת ללוחות הסולאריים מגיע לכ־96% מהיבול של שדה מקביל, כך דווח ב"ביזפורטל" ביולי. מה שעוד לא נסגר הוא כל מה שמסביב: הפטור מהיטל השבחה למתקנים כאלה אושר לשנה אחת בלבד, מנגנון שעלול לקצץ עד 20% מהתעריף למי שלא יעבד את הקרקע עדיין לא סופי, והמספר עצמו הוא של היזם. מדידה עצמאית שלו לא מצאנו.
שדה בשתי קומות
השיטה נקראת אגרו־וולטאי: מרימים את הלוחות ומרווחים ביניהם כך שמתחתם יגיע מספיק אור לגידולים, ואותה חלקה מניבה גם חשמל וגם יבול. לפי דיווח ב"ביזפורטל" מאוקטובר, הרעיון הוצע לראשונה ב־1981 בידי שני חוקרים ממכון פראונהופר בגרמניה.
בעמק הכתובת היא קיבוץ מעלה גלבוע. לפי אתר דוראל, הפרויקט שם משתרע על כ־150 דונם, עם 8 גידולים, ביניהם ענבי מאכל, ליצ'י, מנגו וגידולי שדה, והבציר הראשון נרשם ב־2024. אותו דף נוקב פעם אחת ב־10 מגה־וואט ופעם אחרת בכ־12, ואין בו נתוני יבול מדודים. הדיווח על 96% לא מפרט אם מעלה גלבוע הוא אחד משמונת המתקנים. התמונה שבראש הכתבה צולמה במתקן ניסוי בגרמניה, לא בעמק.
מה עוד נמדד
אותו דיווח מיולי מזכיר גם מחקרים על פלפל, חציל ותות שדה, שבהם נמדדה עלייה של עד 17% ביבול בהצללה חלקית של כ־35%, בין היתר כי הצל מפחית התאדות ומגן מנזקי שמש. במדידות של פראונהופר נמצא יחס ניצול קרקע של 1.2 עד 1.7 במערכות המשולבות. לפי הדיווח, הפער של דוראל מול שדה רגיל מתקזז חלקית בחיסכון במים, אבל לא ניתן לחיסכון הזה מספר. את המחקרים עצמם לא קראנו, ואין לדעת מהם מה יקרה בגידול אחר או באדמה אחרת.
שנה אחת, פרויקט לעשרות שנים
היטל השבחה הוא מחצית מעליית שווי הקרקע, והוא נופל על בעל הקרקע כבר בשלב התכנון, שנים לפני שיוצר החשמל הראשון. ב"ביזפורטל" דווח ב־28 ביולי שהכנסת אישרה פטור למתקנים האלה לשנה בלבד, עד לגיבוש הסדר קבוע. על פי הדיווח, משרד האנרגיה מצפה שצוות בין־משרדי יציע הסדר כזה במהלך השנה הקרובה, והרשויות המקומיות יקבלו תשלום חלופי דרך רשות מקרקעי ישראל. תאריכי התחלה וסיום מדויקים של הפטור לא צוינו בדיווח.
הבעיה היא החשבון. לפי אותו דיווח, פרויקט טיפוסי של 200 דונם עולה כ־100 מיליון שקל, וכ־80% מזה מימון בנקאי. הפורום הישראלי לאקלים טוען שתקופה של שנה תקשה על יזמים חדשים להיכנס לתחום, ומבקש פטור לכמה שנים. גם התעריף זז בדרך: מכ־21 אגורות לקילו־ואט שעה, שלפי הדיווח לא הספיקו כדי שפרויקטים ישתלמו, לכ־30 אגורות.
לא מעבדים, מקבלים פחות
במקביל נפתחה חזית שנייה. לפי דיווח ב"ביזפורטל" מ־10 בספטמבר, משרד החקלאות פרסם להערות הציבור טיוטת נוהל שמגדירה "עיבוד חקלאי מיטבי", ורשות החשמל פרסמה לשימוע מנגנון כלכלי למי שלא יעמוד בו. מתקן שיימצא לא תקין יעבור קודם לפיקוח מוגבר. אחרי הודעה ראשונה של המשרד התעריף עשוי לרדת ב־5% עד 10%, ואחרי הודעה נוספת ב־15% עד 20%. השיעורים עדיין לא סופיים. במשרד החקלאות מסכמים את העיקרון כך: "הפאנלים הסולאריים מצטרפים לחקלאות, לא מחליפים אותה".
את הטיוטה ואת מסמך השימוע עצמם לא קראנו, ולא מצאנו דיווח על החלטה סופית. הדברים כאן נכונים למה שפורסם עד כה.
מה זה אומר לתושבי העמק
לפי משרד האנרגיה, כ־5,000 מגה־וואט יותקנו בשיטה הזו עד 2035, יותר מחמישית מכלל הייצור הסולארי. לא מצאנו נתון שמפרט כמה מזה מיועד לעמק יזרעאל, ולכן אין לדעת כמה שדות כאן יושפעו. מי שמחזיק קרקע חקלאית בעמק צריך לעקוב אחר שני דברים: מה יבוא אחרי שנת הפטור, ואיך תוגדר בסוף המילה "מיטבי", כי ממנה ייגזר התעריף.
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ פיננסי. לפרטים פנו למשרד החקלאות ולרשות החשמל.
