המילה היא "למה", והחוקרים מציעים להחליף אותה ב"איך". לפי הודעת מכון ויצמן למדע, ילד שנשאל איך משהו קורה נוטה יותר לחפש את התהליך שמאחוריו, במקום להסביר בשביל מה הוא קורה. במחקר של המכון ואוניברסיטת פטרס שביוון, 68% מהילדים נתנו הסבר של שלבים, סיבה ותוצאה, וביניהם גם תלמידי כיתה ב׳.
הדג שמנפח את עצמו
הדוגמה שהחוקרים מביאים היא הנפוחית. על השאלה "למה הנפוחית מתנפחת?" התשובה הטבעית היא מטרה: כדי להרחיק טורפים, כך על פי תיאור המחקר ב"טיימס אוף ישראל". זו תשובה נכונה, אבל היא לא מסבירה מה קורה בתוך הדג. על השאלה "איך הנפוחית מתנפחת?" ילדים ניסו לתאר את המנגנון עצמו.
אותו דבר, לפי הודעת המכון, קורה עם צמח שגדל לכיוון האור. "כדי לשרוד" היא תשובה של מטרה. תשובה של מנגנון מתארת עלים שקולטים את האור, אות שעובר בגבעול וגדילה לכיוון הזה.
התשובה הייתה שגויה, החשיבה לא
כאן מגיע החלק שהפתיע יותר. לפי הדיווח ב"טיימס אוף ישראל", אחד הילדים הסביר את ההתנפחות בעזרת פעימות לב וקפיץ שמתכווץ. ביולוגית זה לא נכון, אבל יש בתשובה הזאת רצף של סיבה ותוצאה, וזה מה שהחוקרים חיפשו.
"העובדות הביולוגיות לא תמיד היו נכונות אצלם, אבל מבנה החשיבה היה שם", אמרה ראש המחקר, פרופ׳ מיכל הסקל־איתח מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, בהודעת המכון. במחקר השתתפו גם הדוקטורנטית יעל שטכמן ופרופ׳ מרידה ארגזאקי מאוניברסיטת פטרס.
איך זה נבדק
לפי הודעת המכון, במחקר השתתפו יותר מ־50 ילדים מכיתות ב׳ עד ו׳, וכל אחד מהם עבר שני שלבים. קודם הוא הסביר בעצמו תופעה ביולוגית, ואחר כך העריך סוגים שונים של הסברים לתופעות אחרות. שאר הילדים, אלה שלא נכנסו ל־68%, נתנו הסבר מעגלי, שחוזר על השאלה במילים אחרות, או הסבר של מטרה.
כשהילדים התבקשו לבחור בין הסברים, הם העדיפו שוב ושוב את אלה שמתארים מנגנון. הם שפטו אותם לפי שני דברים: אם ההסבר מתאים למה שהם כבר יודעים, ואם הוא באמת מראה איך הדבר עובד. הקריטריון השני היה הסיבה הנפוצה יותר. אחד הילדים פסל הסבר של מטרה במשפט קצר, שמופיע בהודעת המכון: "זה לא אומר איך, זה רק אומר מה קורה".
מה שבית הספר מתגמל
לדברי הסקל־איתח, בדרך כלל מתגמלים ילדים על כך שצדקו, וילד שמקבל שבחים רק על התשובה הנכונה לומד לחזור על מה ששינן. החוקרים מציעים, לפי הודעת המכון, לתת משוב גם על הדרך שבה הילד חשב, ולהשלים את העובדות הנכונות על בסיס תשובה שגויה שבנויה היטב. כשתשובה לא מלאה, הם ממליצים לשאול: "כן, אבל איך זה עובד?". לפי ההודעה, בעקבות שאלה כזאת ילדים רבים הרחיבו את התשובה להסבר של מנגנון.
מה עוד צריך לבדוק
מדובר במדגם קטן, ו"טיימס אוף ישראל" מביא גם את דבריה של פרופ׳ איריס טבק מאוניברסיטת בן־גוריון, שלא השתתפה במחקר. לדבריה, אסטרטגיית התשאול ראויה לשבח, אבל נדרשים מחקרים גדולים יותר. המכון הפיץ את הממצאים בתחילת ספטמבר, והחוקרים שוקלים כעת ללמד ילדים להבחין במודע בין שאלות "איך" לשאלות "למה".
מה זה אומר לתושבי העמק
המחקר לא נערך בעמק או עליו, ובהודעת המכון לא צוין היכן למדו הילדים. אבל הניסוי הקטן הזה לא דורש ציוד או מעבדה: בפעם הבאה שילד בכיתה ב׳ מצביע על עגור בשמי החולה, על ענן גשם מעל הגלבוע או על שתיל בשדה, אפשר לשאול אותו איך זה קורה. גם אם התשובה תכלול קפיץ, כדאי להקשיב לדרך שבה היא נבנתה, ורק אחר כך לבדוק יחד מה נכון.
