פיל ישר־החט, המין שטוחנת שלו נמצאה ליד גשר בנות יעקב בעמק החולה, הגיע למשקל של כ־10 טון. כך אמר פרופ׳ גונן שרון מאוניברסיטת תל־חי, ראש החפירה, בראיון ל״ג׳רוזלם פוסט״, והשווה ליוסי, הפיל הגדול בספארי ברמת גן, ששוקל 6.5 עד 7 טון. לפי הודעת האוניברסיטה מ־7 באוקטובר, השן בת כ־700 אלף שנה, והחוקרים השתמשו בה כדי לשחזר את הנוף שבו חיו הפילים לצד כמה מאוכלוסיות האדם המוקדמות באזור.
מה הוציאו משן אחת
הטוחנת ושברי חט נמצאו לצד גרזני יד וקופיצים מבזלת, כלים מהמסורת האשלית. לפי דיווחים על המאמר ב״הידען״ וב־Anthropology.net, זו טוחנת תחתונה אחורית של פיל בוגר. המחקר, בהובלת הדוקטורנטית חנה פארל מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת תל אביב, התפרסם בכתב העת Quaternary Science Reviews. לפי ההודעה, הוא שילב סריקות CT, שחזור תלת־ממדי, ניתוח שחיקה במיקרוסקופ, בדיקות איזוטופים ובדיקת אבקה.
לפי הודעת האוניברסיטה, ערכי הפחמן בשן מצביעים על פיל שחי בסביבה עם מים זמינים לאורך זמן. באבקה נמצאו הרבה צמחי ביצה ומים, בהם קנים, גומאים, ערבה ואשל. התמונה שמתקבלת היא של פסיפס: חורש, שטחי עשב, ביצות, נהרות ומים רדודים. מכאן מציעים החוקרים שעמק החולה היה מקלט אקולוגי יציב בתוך המסדרון הלבנטיני, גשר היבשה בין אפריקה לאירופה ואסיה. זו הצעה של החוקרים, שנשענת על ממצאי האתר הזה.
השאלה שהשן לא סוגרת
בראיון ל״ג׳רוזלם פוסט״ אמר שרון שבני אדם הביאו את השן לאתר, ושככל הנראה הרגו פילים בחניתות. לדבריו, כל פיל אכל יותר ממאה ק״ג מזון ביום. בהודעת האוניברסיטה אין קביעה כזאת: היא מציינת רק שהשרידים נמצאו לצד הכלים. ב״הידען״ נכתב שהמחקר אינו קובע איך הפיל מת ואם בני אדם צדו אותו. לכן את הציד יש לקרוא כפרשנות של ראש החפירה. את המאמר המלא לא הצלחנו לקרוא, כי הגישה אליו נחסמה, ולכן ייתכן שיש בו פירוט נוסף.
700 אלף או 800 אלף
גם הגיל מוצג בצורות שונות. הודעת האוניברסיטה מדברת על כ־700 אלף שנה, ואילו ב״ג׳רוזלם פוסט״ נכתב כמעט 800 אלף. לפי סקירה של המאמר ב־Anthropology.net, המחברים מתארים את השכבה שבה נמצא הפיל כצעירה במעט מ־700 אלף שנה. השכבה יושבת מעל זרימת בזלת, שתוארכה ב־2010 ל־658 אלף שנה בקירוב, ותארוך חדש יותר של כ־697 אלף שנה עדיין לא פורסם. בכתבה הזאת אנחנו משתמשים במספר של האוניברסיטה.
מה עוד בדרך
לפי ״ג׳רוזלם פוסט״, האתר נחקר מאז 1989, ובשטח של כ־100 מ״ר נמצאו עשרות אלפי עצמות בעלי חיים וכלים, אבל לא עצמות אדם. שרון מכנה את העבודה הנוכחית מחקר חלוץ, והצוות מתכוון לבדוק פילים ובעלי חיים נוספים. עד אז התמונה נשענת על שן אחת ועל המשקעים סביבה, באתר אחד. עוד אמר שרון שהאתר עבר שבע או שמונה תקופות קרח, ושגם ירידה של חמש מעלות לא הייתה מונעת מתושביו לשרוד. גם זו אמירה מהראיון, ולא ממצא שמופיע בהודעת האוניברסיטה.
מה זה אומר לתושבי העמק
במחקר אין ממצא על עמק יזרעאל. הקשר הוא גיאוגרפי: מי שנוסע מהעמק לגולן דרך כביש 91 חוצה את הירדן ליד גשר בנות יעקב, באזור שעליו נכתב המחקר. לא בדקנו אם אתר החפירה פתוח למבקרים, ולכן לא כדאי לתכנן ביקור לפני בירור מול אוניברסיטת תל־חי.
התמונה בראש הכתבה היא של טוחנת מאותו מין פיל, בתצוגה במוזיאון הפלאונטולוגי בעיר מונטווארקי שבאיטליה. זו אינה השן שנמצאה בעמק החולה.
