המסמך הוא היתר הבנייה. כשבניין נפגע, צוותי החילוץ רוצים לדעת איך הוא בנוי לפני שהם נכנסים, והתשובה נמצאת בתיק שבארכיון העירוני. לפי דיווח ב״ג׳רוזלם פוסט״ ביוני, השגת ההיתר המודפס ארכה כחצי שעה, ובדיווח של סוכנות TPS במאי הוזכרה המתנה של כשעה. חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה בנו כלי שמביא את המידע לטלפון של המחלץ, ולפי אותם דיווחים הוא נבדק עם עיריית נהריה.
מהארכיון אל הטלפון
לפי הודעת הטכניון, כל בניין בישראל מתועד בהיתר הבנייה שלו, אבל רשויות מקומיות רבות מתקשות לשלוף את המסמכים בזמן אמת. בהודעה מובאת דוגמה מתל אביב, שם ההיתרים נשלחים לעיתים מודפסים עם שליח.
הכלי נקרא ארכי־טק. הוא מאתר את ההיתר במערכות העירייה, מנתח אותו ושולח את הנתונים ההנדסיים על הבניין שנפגע למחלצים בשטח. לפי הדיווח ב״ג׳רוזלם פוסט״, זו אפליקציית רשת שנפתחת מקישור ובנויה כולה ממידע ציבורי. היא מציגה מפה של הבניין, מסמנת אילו דירות כוללות ממ״ד, ומציגה תוכניות נפרדות עם פרטי המבנה המרכזיים.
לפי הדיווח של TPS, התוכנה קוראת טקסט ושרטוטים ועונה על שאלות מהשטח: באיזו קומה נמצאת דירה מסוימת, אם יש בה ממ״ד, ואיך רחפן יכול להיכנס לבניין מנקודה מסוימת.
היסטוריונים, לא מחלצים
הצוות לא התחיל מחילוץ. בראשו עומדת פרופ׳ יעל אלואיל ממעבדת המגורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם ד״ר יפתח אשכנזי והאדריכלית טל שדה. לצידם עובדים פרופ׳ משה לביא וליאת בונן ממעבדת אליהו באוניברסיטת חיפה.
לפי TPS, הפרויקט התחיל בפנייה של רשות מקומית. הצוות חיבר אפליקציית מחקר קיימת ליכולת לשלוף היתרים אוטומטית מתיקי הבניין. ב״ג׳רוזלם פוסט״ אמרה אלואיל שהחוקרים הופתעו, כהיסטוריונים, לגלות שהם רלוונטיים דווקא עכשיו.
היקף הצורך נראה בנתון אחד שהובא באותו דיווח: לפי רשות המסים, אחרי המתקפה האיראנית ביוני 2025 הוגשו 39,715 תביעות על בתים שנפגעו.
30 שניות הן יעד
כאן צריך לדייק. 30 השניות שאלואיל מדברת עליהן הן השאיפה שתיארה ב״ג׳רוזלם פוסט״, לא תוצאה שנמדדה. בהודעת הטכניון אין מדידות זמן, ובכל מה שקראנו לא התפרסמו נתוני דיוק של הכלי.
לפי TPS, מחלצים ומהנדסים סייעו בבדיקת הדיוק של התשובות. לדברי מהנדס העיר נהריה, שהובאו שם, הכלי בוודאי יציל חיים בשעת חירום, אבל זו הערכה ולא תוצאה של בדיקה. גם פרופ׳ לביא ביקש לצנן ציפיות, ואמר בביזפורטל שהתוכנה ״אינה עושה כאן קסמים״.
יש גם בעיה שהכלי לבדו לא פותר: לפי ״ג׳רוזלם פוסט״, פיקוד העורף והרשויות המקומיות מחזיקים לעיתים נתונים שונים, והדיווח מתאר תמונת מידע כאוטית.
הדיווחים שמצאנו הם ממאי ומיוני 2026. לא מצאנו פרסום מאוחר יותר על תוצאות הבדיקה בנהריה או על מועד להפעלה מלאה.
מה זה אומר לתושבי העמק
בהודעת הטכניון מוזכרת עבודה עם מהנדסי הערים נהריה וגדרה, ולפי ״ג׳רוזלם פוסט״ החוקרים רוצים להרחיב את המערכת לערים נוספות. לא מצאנו אזכור של עפולה, מגדל העמק או רשויות אחרות בעמק, ולכן אין לדעת אם ומתי הכלי יגיע לכאן. בפרסומים גם לא נאמר אם ההיתרים ברשויות העמק זמינים בצורה דיגיטלית שמאפשרת שליפה כזו.
